השקעה ממשלתית בתעשייה – הבסיס לשוק הון מתפקד

השקעה ממשלתית בתעשייה – הבסיס לשוק הון מתפקד

לאחר גל רכישות מוצלח וביסוס מעמד פרוטרום כמובילה עולמית, מנכ"ל החברה אורי יהודאי בטוח שאפשר אחרת: "אם אני שר אוצר, אני קורא לתעשייה לבנות 20 מפעלים חדשים כל שנה. אם תהיה תעשייה יצטרכו השקעות, ואז יצטרכו גם שוק הון חזק שיניע את הגלגלים"

מאת: יואל צפריר ואלעד כהן
אחד העם סחר ועסקים

בחדרו של אורי יהודאי, מנכ"ל חברת תמציות הטעם פרוטרום, ניצבת קריקטורה מוגדלת, שהעניקו לו עובדיו לאחרונה כאשר ציין 30 שנה מאז תחילת עבודתו בפרוטרום. יהודאי נראה שם כשהוא מנווט את ספינת החברה על גבי הגרף העולה של מנייתה המדמה גל נישא (מנייתה של פרוטרום, נזכיר, הציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של 340% בדרך לשווי של שנים עשר מיליארד שקלים). כך קלעו העובדים גם לכישורי הניהול של יהודאי וגם לחיבתו העמוקה לים.

יהודאי עצמו לבוש בג'ינס ובסריג, חף מגינונים וישיר בדיבורו. כמי שכבר מורגל בראיונות עיתונאיים יש לו משנה סדורה לגבי הסיטואציה הנוכחית במשק הישראלי.

"חלק מהסיבה שלא רואים כאן הקמה של מפעלים חדשים, או כניסה של משקיעים לשוק ההון, היא רגולציה שמכבידה על השוק", הוא אומר למגזין "אחד העם" של איגוד החברות הציבוריות. "אנשי עסקים ישראליים טובים, בוחרים שלא להשקיע ולא לבנות כאן עסקים חדשים. השינוי הדרמטי היה במחאה החברתית, שהייתה בעיני נקודת מפנה. מאז, הפופוליזם שולט בשיח הציבורי והפוליטי וזה לא מעודד אנשי עסקים להשקיע כאן. זה משחק לרעתנו. מאז 2010, ולא בכדי, כושר התחרות של ישראל נשחק והכלכלה הישראלית מאבדת נתח שוק בעולם, לאחר עשור קודם שהיה הפוך ובו ישראל הגדילה את נתח השוק שלה בעולם".

לעודד את התעשייה

לדברי יהודאי, "התפיסה שלי היא שהחוסן הלאומי שלנו מורכב מחוסן צבאי וחוסן כלכלי. לא אתייחס לחוסן הצבאי, שאני מאמין בו בכל ליבי. לגבי החוסן הכלכלי, הוא נמדד בהיקף התוצר ובכושר התחרות מול העולם. התחרות היא לא בין מרכז לפריפריה, או בין עשירים לעניים, אלא בין ישראל לעולם – סינגפור, אירלנד, פולין והרבה מאוד מדינות שמולן כושר התחרות הולך ונשחק בצורה עקבית, כאשר ישראל צומחת פחות מהכלכלה העולמית. זה מה שגורם לי לחרדה.

"אתן לכם מספר אחד שממחיש את הכל. לפני עשור הוקמו כאן בממוצע 64 מפעלים חדשים בשנה. בשנתיים האחרונות – 5 בקושי. זה אומר הכל. אם התיאבון להשקעות קטן ויותר מפעלים נסגרים מאשר נפתחים אזי אל נתפלא שהייצוא התעשייתי יורד באופן עקבי, שההשקעות יורדות וחברות נוטשות את הבורסה. הכל קשור אחד בשני. אם אין לך מספיק חברות, שזקוקות לבורסה לשם גיוס הון להשקעות ולצמיחה, אז קל להבין את הקושי גם בבורסה. אנשי עסקים מעדיפים להיות בפרופיל נמוך ולא לעשות מהלכים של השקעות שמביאות לצמיחה שכל כך נחוצה לנו.

"לצערי, אין כיום מדיניות ממשלתית לטווח ארוך, כולל כזאת שמעודדת אנשי עסקים להשקיע בתעשייה", מוסיף יהודאי. "רואים יותר חברות שנמכרות. בממשלה שוכחים שמה שבונה כלכלה זו התעשייה ובינתיים מסתנוורים משיעור האבטלה הנמוך, אבל הגידול בתעסוקה נובע מכך שיש גידול בסקטור הציבורי, שקולט לתוכו עובדים ומשמין על חשבון הסקטור הפרטי-היצרני. ככה לא מייצרים צמיחה. צריך לעשות מעשים שיביאו לשינוי, צריך לבנות עם הממשלה תכנית ארוכת טווח. ההסתכלות הממשלתית היא לטווח קצר. מבטיחים להקל ברגולציה, אבל מגדילים אותה. מבטיחים להשקיע בתעשייה, אבל בפועל משקיעים פחות. זה בדיוק הפוך ממה שקורה היום בארה"ב ובאירופה, שם מנסים להחזיר את התעשייה הביתה לאחר שעברה לסין ולמדינות מתפתחות אחרות, עם מדיניות כמו BACK TO USA.

"יש אחוז גדל והולך של חברות ישראליות שמקימות יחידות ייצור ושלוחות בחו"ל ולא בישראל. אין לי דבר נגד זה, להיפך. אני מוקיר את מה שעשה אלי הורוביץ בטבע, אבל איפה עוד 10-15 חברות כטבע, מכתשים-אגן, אלביט, אורבוטק ופרוטרום, שינוהלו מישראל. עסקים נמכרים לקרנות השקעה פרטיות (private equity), אבל כשהן רוצות למכור אחרי שהשביחו למי הם מוכרות? לזרים.

"לו אני שר אוצר הייתי פועל לעודד הקמת לפחות 20 מפעלים חדשים כל שנה. זה מה שהממשלה צריכה לעסוק בו – איך מעודדים השקעות בתעשייה, איך מביאים מפעלים מחו"ל ולא איך שולחים אותם לחו"ל. ואם תהיה תעשייה, יצטרכו השקעות ואז יצטרכו גם שוק הון ישראלי חזק, שיניע את הגלגלים".

מרכז החדשנות של פרוטרום בציריך, שוויץ

המלחמה צריכה להיות על הגדלת העוגה

אבל אנשי המחאה החברתית יבואו ויגידו: אנשי העסקים והטייקונים, בעלי העסקים, הביאו את זה על עצמם – תספורות, עסקאות בעלי עניין, דיבידנדים – שלא לדבר על אי שוויון חברתי ויוקר המחייה.

"חלק ממה שאתם אומרים בשמם הוא נכון. אבל בוא נראה מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב. עצם השימוש במילה 'טייקונים' בקונוטציה שלילית זה חלק מ'העליהום' על אנשי העסקים. בארה"ב נבחר נשיא בין היתר בגלל שהוא איש עסקים מצליח, שיודע להרוויח כסף. אצלנו קוראים לכל מי שהצליח 'טייקון' והתוצאה היא שכולם מוצגים כגנבים. מי שעשה תספורת – אל תתנו לו עוד פעם כסף. אגב, אני לא רואה את זה קורה בשוק. הממשלה צריכה לחפש אנשי עסקים שיבואו להשקיע פה. לפתות אותם. כשרכשנו חברות בסינסינטי אוהיו, בא המושל לקחת אותי במטוסו ולהראות לי היכן אנחנו יכולים לבנות ולהרחיב את הפעילות, ופרש תוכניות אטרקטיביות לתמיכה ועידוד השקעות באזור. כאן, אם אני רוצה לבנות ולהקים, יש המוצאים רק את הסיבות מדוע לא להקים ולמי זה נוגד את האינטרסים. לכן לא רואים מספיק השקעות ואין מדיניות ואסטרטגיה עסקית-כלכלית-חברתית לטווח ארוך.

"ועוד דבר, אנשי העסקים הם לא אלה שגרמו לפער החברתי. מה שגורם לפער חברתי זה רמת פריון מאוד נמוכה במשק, שיש לה קשר חד-חד ערכי לרמת ההכנסה הפנויה של האזרחים. אם נקים תעשייה – ואני מזכיר שהתעשייה משלמת שכר כפול מהשכר הממוצע – שתציע תעסוקה ברמות שכר גבוהות, גם נשפר את הפריון וגם נעלה את רמת ההכנסה הממוצעת ובכך נקטין את אי השוויון. המלחמה צריכה להיות על הגדלת העוגה. כל עוד נמשיך למשוך את השמיכה מקצה אחד לשני – פה נוריד בביטחון ושם נגדיל ברווחה – נמשיך לשחק בשמיכה מאוד מוגבלת וזה לא יחזק את הכלכלה.

"את העוגה מגדילים באמצעות חינוך טכנולוגי, הגדלת ההשקעה במחקר ובפיתוח, וקידום התעשייה והפסקת ה'עליהום' על אנשי העסקים. רק אלה יקדמו אותנו ויקלו על עשיית עסקים, מדד שבו כל שנה מצבו מורע, באופן שקשה להביא לישראל השקעות ואנחנו הופכים לא אטרקטיביים. צריך לבנות תכנית שהממשלה מחויבת לה ל-15 שנה ולא כל שנה לשנות את חוק עידוד השקעות הון. את אי השוויון לא תפתור עם פחות אנשי עסקים ועם יותר מס הכנסה. זה לא יעלה את רמת החיים של השכבות החלשות. הצמיחה תבוא מאנשי עסקים, מקידום טכנולוגי ומהשקעה במו"פ".

===========================================================================

פרוטרום – עובדות ומספרים

• הוקמה ב-1933 ביוזמתו של הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן

• ב-1973 עברה לידיו של בעל השליטה הנוכחי, איש העסקים ג'ון פרבר

• בשנת 2005 גייסה הון ממשקיעים מוסדיים בארץ ובעולם על דרך של הנפקת מניות ורישום למסחר ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון

• בדצמבר 2014 הצטרפה למדד ת"א-25

• בין השנים 2000-2015 צמח הרווח הנקי פי-24 – מארבעה מיליון דולר בשנת 2000 ל-96 מיליון דולר

• בשני העשורים האחרונים רכשה פרוטרום 57 חברות שונות, 33 מתוכן בחמש השנים האחרונות

• במהלך 2015 התרחבה החברה במהירות תוך רכישת 13 חברות ברחבי העולם – שיא רכישות לחברה ישראלית בתקופה של שנה – דבר שסייע לעלייה השנתית במנייתה בשיעור של מעל 70%

• במהלך עשרת החודשים הראשונים של 2016 רכשה החברה שמונה חברות נוספות והפכה לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם לטעמים בתעשיית המזון והמשקאות

• מניית פרוטרום הציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של 340% בדרך לשווי של 12 מיליארד שקלים

• היעד של החברה הוא לצמוח מהכנסות של 820 מיליון דולר בשנה להכנסות של שני מיליארד דולר בשנה עד 2020

===========================================================================

לעבור מדיבורים למעשים

נחזור לרגולציה. מה דעתך על החקיקה להגבלת שכר הבכירים?

"עקרונית, המדינה והרגולטור לא צריכים להתערב בהסכמים בין בעלים למנהלים. לגבי בעלי שליטה שמושכים משכורות, היה מקום להגבלה ותיקון 16 עשה זאת. צריך לזכור שהמטרה של הבעלים היא למשוך לחברות את המנהלים הטובים ביותר ולהשיג את התוצאות הכי טובות. את זה משיגים גם באמצעות תמרוץ אטרקטיבי. מה לעשות, איכות שווה כסף. נכון, היו מעשים קיצוניים של מספר בודדים בשוק ההון, אבל זה לא מצדיק התערבות גסה של המחוקק בהסכמים. אני הייתי משאיר את זה למו"מ בין הבעלים למנהלים ולכוחות השוק.

הרי מה התוצאה של הגבלת השכר, בין שמדובר ב-2.5 או 3.5 מיליון שקלים? אנו כבר רואים מגמת פרישה של מספר די גדול של בכירים מהמערכת הבנקאית והפיננסית, שרובם מנהלים מוצלחים. זה עלול להביא למצב של בינוניות. רואים את זה קורה ונמשיך לראות את זה קורה. עלולה להיות בעיה אמיתית למצוא מנהלים טובים ומנוסים וזה מאוד מדאיג, מה גם שכבר יש בעיה בקרב חברות גלובליות גדולות שפועלות כאן. יש להן כבר היום בעיה למצוא מנהלים ישראלים בכירים ומנוסים. בשנים האחרונות הם מחפשים מנהלים בחו"ל וזו מגמה לא חיובית, שמבטאת את מה שקורה ולא רצינו שיקרה".

אתה לא חש שיש שינוי מסוים בגישת הרגולציה בכיוון של הקלה?

"אני מרגיש שההבנה שנדרש שינוי מתחילה לחלחל. רואים גם שינוי בגישת רשות ניירות ערך. אין ספק שהמשטר היום שונה מהמשטר שאיפיין את היו"ר הקודם של הרשות, וחלק מהבעיות נולדו אז. אנחנו רואים הקלה בדיווח של חברות קטנות ובינוניות וזה מבורך. אני הייתי מנהל של חברה קטנה ואני זוכר איך זה היה ועד כמה הדרישות קשות לחברה קטנה ואני מברך על זה. אבל אני מצפה לעוד מעשים ולא רק לדיבורים והצהרות בעיתון".

כנשיא של חברה ציבורית שכבר פועלת בשוק ההון כמעט 20 שנה, מה היית משנה ברגולציה?

"קיים עודף דיווח מיותר שחלקו לא קיים בארה"ב, באנגליה, או במקומות אחרים. אני מצפה שתהיה מדיניות של הקלה לטווח ארוך כחלק ממדיניות כוללת. אנשי עסקים אוהבים וודאות ושונאים אי וודאות, ובישראל משנים כל הזמן את חוקי המשחק, תוך כדי המשחק. זה מרחיק משקיעים ובוודאי משקיעים זרים".

===========================================================================

אחת מעשר הגדולות

בשנים האחרונות הפכה פרוטרום לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם יחודיים בתעשיית המזון והמשקאות

חברת פרוטרום הוקמה ב-1933 ביוזמתו של הנשיא הראשון, פרופ' חיים ויצמן, שהיה מדען בעל שם עולמי לצד עיסוקו בפוליטיקה הציונית. ויצמן שכנע משקיעים ומדענים הולנדים לעלות לישראל ולהקים מפעל בחיפה שייצר תמציות מצמחים ופירות לתעשיות המזון והקוסמטיקה. ב-1973 עברה פרוטרום לידיו של בעל השליטה הנוכחי איש העסקים ג'ון פרבר, שרכש את השליטה בחברה האם של פרוטרום, תעשיות אלקטרוכימיות. ב-1986 היה זה פרבר שהביא לחברה את יהודאי, לתפקיד סמנכ"ל מכירות, לאחר שעבד כסמנכ"ל בחברת כמכלל של קונצרן כלל. ב-1996 התפצלה פרוטרום מתעשיות אלקטרוכימיות.

אורי יהודאי, בן למשפחה מהמעמד הבינוני מרמת אביב, אמא מחנכת ואבא שעסק במסחר, הוא כיום נשיא ומנהל העסקים הראשי של החברה. הוא גרוש, אב לשתי בנות וסב לארבעה נכדים. את תחביבו הוא מגדיר בקיצור כ"ים ומדבר".

מניות החברה נרשמו למסחר בבורסה בת"א בשנת 1996. בשנת 2005 השלימה החברה גיוס הון ממשקיעים מוסדיים בארץ ובעולם על דרך של הנפקת מניות ורישום למסחר ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון. מטרת גיוס ההון הייתה מימון רכישות אסטרטגיות עתידיות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של פרוטרום.

בדצמבר 2014 הצטרפה פרוטרום למדד ת"א-25 לאחר שמנייתה טיפסה ב-42% במהלך שנת 2014, ושווי החברה טיפס ל-6 מיליארד שקל. שווי זה מיקם אותה במקום ה-21 ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה באותה עת. במהלך שנת 2015 התרחבה החברה במהירות תוך רכישת 13 חברות ברחבי העולם (שיא רכישות לחברה ישראלית בתקופה של שנה) תמורת סך כולל של כ-330 מיליון דולר, דבר שסייע לעלייה השנתית במנייתה בשיעור של מעל 70%. הרכישה המשמעותית ביותר הייתה של חברת ויברג האוסטרית תמורת 130 מיליון דולר.

בשנים האחרונות הפריסה הגיאוגרפית של הרכישות התרחבה מאוד וכללה רכישות בדרום וצפון אמריקה, אירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד וישראל. במהלך שנת 2016 רכשה החברה שמונה חברות נוספות והפכה לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם בפיתוח ובייצור של טעמים וחומרי גלם ייחודיים בתעשיית המזון והמשקאות.

===========================================================================

אסטרטג של מיזוגים ורכישות

אורי יהודאי נחשב לאחד המנהלים המוצלחים במשק. לאחרונה דורג במקום השלישי בדירוג המנהלים הטובים של "כלכליסט". הנתונים בשטח מבססים זאת: בשנים 2000-2015 צמחו הכנסות פרוטרום פי-11, מרמה של 81 מיליון דולר ל-873 מיליון דולר. אך בניגוד לחברות אחרות שמגדילות רק את שורת ההכנסות, בפרוטרום תרגמו את הצמיחה גם לשורה התחתונה והרווח הנקי צמח באותן שנים פי-24, מארבעה מיליון דולר בשנת 2000 ל-96 מיליון דולר בשנת 2015. מדובר במנכ"ל של חברה שהמניה שלה הציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של כמעט פי-שלושה בדרך לשווי של 12 מיליארד שקל, והשאירה מאחור כל מניה אחרת במדד תל אביב 25. בעקבות גל הרכישות, פרוטרום היא היום החברה השישית בגודלה בעולם בתחום שלה.

הסיבה לצמיחה הפנומנלית של פרוטרום נעוצה באסטרטגיה מוצלחת של מיזוגים ורכישות. בשני העשורים האחרונים היא רכשה לא פחות מ-57 חברות שונות, 33 מתוכן בחמש השנים האחרונות. בשנתיים האחרונות היא רכשה 19 חברות ובמהלך השנה שחלפה, 2016, שמונה חברות.

בין החברות שנרכשו בעשור האחרון היו חברות ממקסיקו, פרו, ברזיל, גוואטמלה, סלובניה, רוסיה, דרום אפריקה, הודו, אוסטריה, בריטניה, ארה"ב וקנדה. בחלק מהמדינות שבהן היא לא ביצעה רכישה אפשר למצוא פעילות עצמאית שהחברה פיתחה. רוב החברות הנרכשות הן חברות קטנות ובינוניות, מה שמסביר כי למרות הרכש המואץ אין לחברה הוצאות מימון גבוהות המקשות עליה להמשיך ולצמוח, בניגוד גמור למקרה של טבע.

כשכל זה קורה בחברה מהתעשייה המסורתית, שעוסקת בייצור תמציות טעם, צבעים טבעיים למזון, וחומרי גלם ייחודיים בעלי ערכים בריאותיים מוספים לתעשיות המזון, התרופות והקוסמטיקה, ושאינה מחוברת באופן בלעדי לאף אחת מיצרניות הענק הבין-לאומיות, דוגמת קוקה קולה או נסטלה, יש להסיר את הכובע בפני יהודאי. יותר מזה, פרוטרום, הנסחרת גם בבורסה של לונדון, יותר מהכפילה בשלוש השנים האחרונות את הרווח הנקי של החברה. בעשור האחרון גדלו מכירות פרוטרום ביותר מפי-ארבעה והרווח הנקי גדל בכמעט פי-חמישה. כעת היעד של החברה הוא לצמוח מהכנסות של 820 מיליון דולר בשנה להכנסות של שני מיליארד דולר בשנה עד 2020.

TheMarker Finance

מה סוד ההצלחה שלכם בפרוטרום? הרי רכישת כמות גדולה של חברות קטנות ובינוניות, שרובן שוות מיליוני דולרים בודדים, מייצרת משימה מורכבת של יצירת גוף מתפקד שלא ייהפך למגדל בבל גדול, שבו איש לא מבין את השני, ונזכיר שוב שהסטטיסטיקה היבשה גורסת כי 70% מהמיזוגים והרכישות בעולם העסקי נכשלים. אז מה סוד ההצלחה?

אורי יהודאי (צילום: דודו בכר)

"יש בפרוטרום הנהלה שמאמינה בעצמה, שיש לה אסטרטגיה וחזון מאוד ברורים, עם בעלי מניות שתומכים בה. החזון הוא ברור – להפוך לשחקן עולמי מוביל בתחומים העיקריים שבהם אנו פועלים, בחיבור שבין טעם ובריאות, תוך חיבור לעולמות התוכן שמעניינים מיליארדי צרכנים בעולם. אנו הולכים לשם באמצעות שילוב בין מו"פ פנימי, כולל שיתוף פעולה מחקרי עם אוניברסיטאות, לבין רכישות ומיזוגים. זה מה שהפך אותנו לשחקן גלובלי מוביל עם שיעורי צמיחה גבוהים מהחברות האחרות בתחום. אנחנו היום מס' 6 בעולם, כאשר לפני 13 שנים היינו במקום ה-100.

זו חברה שבאה ואומרת: 'אני רוצה לצמוח פנימית בקצב כפול מקצב צמיחת השווקים שאני פועלת בהן ובו בזמן להמשיך לבצע רכישות בעולם שעובר קונסולידציה' כשאנחנו אחד הרוכשים הגדולים. הכפלנו את מחזור הפעילות כל ארבע-חמש שנים ונמשיך בכך, תוך שילוב של צמיחה פנימית – בקצב כפול מקצב צמיחת השוק – ביחד עם רכישות. כשאנחנו אומרים שנצמח בקצב כפול מקצב צמיחת השווקים ברור לנו לגמרי מה הבידול שלנו ובאילו נישות עלינו לפעול והיכן להעמיק את פריסתנו הגיאוגרפית. יש לנו כבר מעל 30,000 לקוחות להם אנחנו מציעים סל מוצרים רחב וחדשני יותר".

אבל איך בולעים כל כך הרבה חברות ומצליחים לבצע סינרגיה ביניהן?

"רב-תרבותיות היא אכן אתגר לא פשוט בגלל ההבדלים הגדולים בתרבות הארגונית, בטעמים וברגולציה ולכן צריך איזון בין הגלובלי ללוקאלי. אנחנו צנועים ובמשך כל השנים, גם כשעשינו יותר רכישות מבעבר, עשינו זאת רק לאחר שידענו שיש לנו מנהלים מקומיים שיודעים לעשות זאת. יצרנו מנגנונים שגורמים למנהלים בחברות שרכשנו להמשיך ולנהל יחד איתנו. אין לנו יוהרה שאנחנו יודעים לנהל טוב יותר ולכן אנחנו לא אומרים למנהלים המקומיים: 'זוזו הצידה'. הרבה מההצלחה זה לדעת אילו יכולות אין לך מאשר לדעת אילו יכולות יש לך.

"בכל מקום שביצענו רכישות השארנו את המנהלים המקומיים המוכשרים בתפקידם – בין אם זה בפרו, בסין, בגוואטמלה, בהודו, בבריטניה או בדרום אפריקה – נעזרנו בניסיונם וצירפנו אותם אלינו למשפחה, תוך יצירת סינרגיה בכל הממדים: מו"פ, שיווק, מכירות, הוצאות וכדומה, מתוך הבנה שההמשכיות של אנשי מפתח בארגון זה הדבר הכי חשוב. למה רכישות נכשלות? לא בגלל אסטרטגיה לא נכונה, או בדיקת נאותות לא יעילה. רכישות נכשלות בגלל שלא הצליחו לשמר מנהלים ולא הצליחו לחבר בין התרבות הארגונית של החברה הנרכשת והרוכשת, מה שהוביל לאיבוד נתח שוק, לקוחות ושווי. אחר כך קשה מאוד לשקם".

שומעים בקולך הרבה אכפתיות. יש לך שאיפות פוליטיות?

יהודאי מחייך: "לא, אין לי שאיפות כאלה וזה גם לא רלוונטי במבנה הפוליטי הנוכחי בארץ. אבל לו הייתי נקרא מחר בבוקר לשמש כשר האוצר, או כשר התעשייה, הייתי שמח ליישם מדיניות ואסטרטגיה של צמיחה בת-קיימא שתביא להגדלת העוגה. בכל הענווה, אני מתחבר למה שאמרתי קודם על פרוטרום – הכלכלה הישראלית צריכה לדעת לצמוח כפול מהשווקים הרלוונטיים ויש לה אפשרות לבדל את עצמה ולעשות זאת.

"כציוני שרוצה שגם נכדיו ימשיכו להתגורר בישראל, אני אומר שחוסן כלכלי זה אחד הדברים הכי חשובים להבטחת הישרדותה של המדינה לאורך זמן. חוסן כזה חייב להיות מבוסס על תעשייה חזקה. ישראל צריכה להגיע למצב שבו התעשייה מהווה לפחות 20% מהתוצר וכך היא תוכל להגיע לקצב צמיחה של 5%-6% לשנה. אני מאמין שזה אפשרי ואם התעשייה לא תעמוד בראש סדר העדיפות של המדינה אין סיכוי שיהיה כאן שינוי לטובה. מה שצריך, בדומה לפרוטרום, זו הנהלה עם חזון ואסטרטגיה ברורה וכמובן בעלי מניות שמגבים אותה".

תגובות