החופש לבחור

החופש לבחור

האם קיימת בחירה חופשית בעסק משפחתי?

מאת: עו"ד חן זפט-פייגלין
סחר ועסקים עסק משפחתי

הדילמה הבסיסית בנושא חופש הבחירה בעסקים משפחתיים ידועה ומוכרת: האם חובה על הבן או הבת להצטרף לעסק המשפחתי ולקבל על עצמם את האחריות להמשכיות העסק לדור הבא, או שיש להם זכות לבחירה חופשית בעניין זה. אבל שאלות של בחירה חופשית צצות במגוון רחב של סיטואציות בעסקים משפחתיים.

מצד ההורים, המובילים את העסק, אנו נתקלים בשאלות, כגון: האם כהורים יש לנו חובה להעסיק את ילדינו בעסק המשפחתי, או שיש לנו בחירה חופשית לבחור אם להכניס או לא להכניס את הילדים לעסק? ומה עם בני הזוג של ילדינו, האם יש לנו מחויבות כלפיהם? האם כהורים חובה עלינו למצוא לכל ילדינו מקום בעסק המשפחתי, או שיש לנו זכות לבחור מי מבין הילדים מתאים, או נחוץ כרגע לעסק המשפחתי? והאם חובה עלינו לתגמל את כל הילדים העובדים בעסק באופן זהה?

בני דור ההמשך, נתקלים בשאלות אחרות, כגון: האם חובה עלינו להירתם ולעבוד בעסק המשפחתי, כאשר ההורים מצפים ש"ניתן כתף" בעסק, או שזכותנו למצוא את מסלול הקריירה המתאים לנו, גם מחוץ לעסק המשפחתי? האם עלינו להירתם לעזרה ולהצטרף לעסק של ההורים במצבי מצוקה, חלילה, גם על חשבון הקריירה שבנינו, או שזכותנו להחליט להמשיך בדרכנו המקצועית, והעסק המשפחתי יחפש פתרונות אחרים, שאינם נשענים עלינו? ואם אנחנו עובדים בעסק המשפחתי, האם זכותנו לפרוש כשנרצה בכך, או שמחובתנו לתאם את הפרישה עם צורכי העסק והמשפחה, ולשים את צורכי העסק המשפחתי לפני הצרכים הפרטיים שלנו?

לשם המחשה, אביא דוגמה לדילמה מאתגרת: עסק משפחתי שמעסיק מספר בני המשפחה ומפרנס אותם בצמצום. העסק מנוהל בכישרון על ידי אחד האחים, שנושא אותו על כתפיו בכישרון ובעבודה קשה. העסקת בני המשפחה נוגסת ברווחיות, אולם האחים ומשפחותיהם תלויים בעסק המשפחתי לפרנסתם. האח המנהל מקבל הצעת עבודה טובה מאוד מחוץ לעסק. אם יקבל אותה – ישתפר מאוד המצב הכלכלי של משפחתו, הכוללת גם רעיה וילדים צעירים; מנגד, אין ספק שהעסק המשפחתי ייפגע והאחים הפחות מוכשרים לא יוכלו להסתמך עליו עוד.

האם במקרה כזה יש לו בחירה חופשית? לו היה מנהל שכיר בעסק של אחרים, היה שוקל שיקולים ענייניים ותועלתניים, והדבר היה לגיטימי לגמרי. אך הוא בעסק המשפחתי, ולכן מתווספת משקולת משמעותית לשיקולים הרלוונטיים. הוא לוקח בחשבון גם את השפעת הפרישה שלו על מצבם הכלכלי של אחיו, ואולי גם חושש ממבטם המאשים של ההורים שלו.

האם יש לו בחירה חופשית? חלקכם תענו בחיוב, וחלקכם בשלילה.

בעבודתי עם עסקים משפחתיים אני מגלה שפעמים רבות בני משפחה כבולים בדפוסי חשיבה או בהנחות יסוד שגורמים להם להאמין – לפעמים באופן בלתי מודע – שיש רק דרך אחת לגיטימית לפעול במצבים מסוימים. ואם כך, אין להם בחירה חופשית בין חלופות. לפעמים דפוס החשיבה המגביל כלל אינו מודע. הנחת היסוד כל כך מושרשת אצל בן המשפחה, שהוא מאמין שמדובר באקסיומה המשותפת לכלל בני האדם, ובטוח שכל אחד היה מחליט כמוהו, כי החלטה אחרת מנוגדת למוסר.

לדוגמה, בן משפחה שחלם ללמוד רפואה וביקש להירשם ללימודי רפואה אחרי השירות הצבאי. הוא הבין שיש ציפייה במשפחה שיצטרף לעסק המשפחתי, ממש כמו שעשתה אחותו לפניו. אותו בחור צעיר אפילו לא בדק מה עמדת המשפחה ביחס לאפשרות שילך לאוניברסיטה במקום להצטרף לעסק, הוא ויתר על חלומו מאחר שהניח שאם המשפחה מצפה שיבוא לעבוד בעסק, הרי שהוא מוכרח להיענות. גם היום, שנים רבות מאוחר יותר, הוא חש החמצה, אינו אוהב את עבודתו, ומרגיש שהייתה יכולה להיות לו קריירה מספקת יותר כרופא. ועם זאת, אינו מפקפק בכך שעשה את הדבר היחיד האפשרי בנסיבות העניין. בעיניו, אם המשפחה רוצה אותו בעסק, הרי שתהיה זו התנהגות אנוכית ללכת בעקבות חלומו האישי.

איזו תבנית חשיבה הפעילה את הבחור וכבלה את גבולות הגזרה של מה מותר ומה אסור? יתכן שהמוטו המשפחתי היה: "בני משפחה ערבים זה לזה", או "חובת הציות להורים" ו"הילדים חייבים לגמול להורים". או כל דפוס חשיבה אחר. תהא אשר תהא האקסיומה, ברגע שהיא נטועה עמוק במורשת המשפחתית, נגזרות ממנה חובות התנהגות בלתי ניתנות לערעור. ומכאן קצרה הדרך לשלילת החירות לבחירה בין חלופות.

דוגמאות לאקסיומות שפגשתי בעבודתי עם עסקים משפחתיים:

♦ חייב להיות שוויון בין הילדים. הנחת יסוד זו מובילה לתוצאות שונות, כגון: משכורות שוות לכל הילדים; שכר ורכב גם לילדים שלא עובדים בעסק; התחייבות להעסיק כל אחד מהילדים שמעוניין בכך גם על חשבון רווחיות או מקצועיות. ולפעמים מסקנה הפוכה לגמרי: אף ילד לא יעבוד בעסק, כדי למנוע קנאה.

♦ אהבה יותר חשובה מכסף. עיקרון זה עשוי לגרום לכך שהורים יעסיקו בעסק את בנם בעל יחסי האנוש הבעייתיים, גם אם הדבר יביא לפגיעה קשה בעסק, בשמו הטוב של העסק ובסופו של דבר בפרנסת המשפחה.

♦ לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ. מחשבה זו עשויה להוביל לכך שעסק יימנע מלפנות לעזרה או ייעוץ, ובסופו של דבר יקרוס בשל מאבקים בתוך המשפחה.

דברים שרואים מכאן

אנו רואים עקרונות יסוד שורשיים וטובים, שהופכים לבעיה כאשר מבלי משים מעמיסים עליהם משקל עודף. התוצאה היא קיבעון שכובל את חופש הפעולה וחירות המחשבה. לדוגמה, חובת ההורים לזון את ילדיהם היא ערך בסיסי וחיוני. אבל לא בהכרח נגזרת מכך חובה להעסיק אותם בעסק המשפחתי. יש עוד אפשרויות, ויש עוד משתנים שצריך לקחת בחשבון. לפעמים העסקת הצאצאים בעסק המשפחתי תפגע בעסק, או תעמיס על ההורים יותר מכפי שראוי, ותפגע ביכולתם להתפרנס בכבוד, או אפילו ביכולתם לפרוש לפנסיה.

מחקרים מראים שהאושר שלנו הרבה יותר תלוי באהבה מאשר במצב כלכלי, ואפשר לקבל את האקסיומה שאהבה יותר חשובה מכסף. אבל האהבה שלי לילדיי לא חייבת להביא למסקנה שחובה עליי להעסיק אותם בעסק המשפחתי. עליי לחשוב על כל ההשלכות, ועדיף להעסיק את הילדים בעסק רק אם הם מתאימים לכך, ורק אם העסק זקוק לכך, וכו'. ואם הילד שלי מתקשה למצוא עבודה, העזרה שלי יכולה להתבטא בהרבה דרכים, ולאו ודווקא בהעסקתו בחברה המשפחתית.

ומה לגבי שוויון? שוויון אין משמעו בהכרח שכר זהה לכל הילדים. יכול להיות שוויון בהענקה לילדים שלא במסגרת העסק המשפחתי, או עזרה לכל ילד באופן המתאים עבורו, או תגמול זהה לתרומה זהה, וכו'.

לתפיסתי, חוויה של בחירה חופשית היא מנוע חיוני בכל עסק משפחתי. היעדר בחירה חופשית משמעו תקיעות. כל אחד מבני המשפחה העובד בעסק צריך להרגיש כל בוקר (לפחות ברוב הבקרים) שהוא נמצא במקום שהוא בוחר להיות בו. חשוב להיות ערים לדפוסי מחשבה מגבילים שמנהלים אותנו באופן לא מודע, ותמיד צריכה להיות אפשרות בחירה בין חלופות. אם נפסע בעיניים עצומות בעקבות נתיב שנדמה לנו שהעיקרון מחייב, אנחנו עלולים להיתקל במכשולים, בלי גמישות שתאפשר להתאים את הפתרונות הנכונים למצבים משתנים.


הכותבת היא עו"ד ומגשרת, יועצת לעסקים משפחתיים. בקרוב יראה אור הספר "במשפחות הכי טובות", בתרגומה ובעריכתה.
לפרטים: אתר www.2cpeople.com | פייסבוק עו"ד חן זפט-פייגלין | לינקדאין Chen Saft-Feiglin

תגובות