מדיניות חוץ

מדיניות חוץ

בבתים פרטיים, בדירות ובמגדלי מגורים, תופסת המרפסת חלק נכבד מהבית. בנוסף לתרומתה לתרבות הפנאי המשפחתית, נחשבת המרפסת גם סמל סטטוס מקומי. כיצד עברו המרפסות לקדמת המרחב הפרטי שלנו, ומדוע כל בית (ודירה) צריכים מרפסת?

מאת: יעל אמיר
Designer סגנון חיים

מרפסת היא חלומם של הישראלים, בין אם מדובר בדייר בודד ובין אם במשפחה שלמה. פיסת החוץ הקטנה, שמוגדלת עד מאוד בדירות גן, בפנטהאוזים ובבתים פרטיים, היא מקור אור, שלווה, חברותיות וסמל סטטוס של הישראלי. כשהשמש שוטפת את המרפסות במשך רוב ימות השנה, מובן מאליו שהן הופכות לחלק אינטגרלי מהחיים, ואכן עיצובה מבטא בשנים האחרונות את ההתמזגות עם פנים הבית.

כל פרויקט תמ"א כולל היום מרפסת, יהא גודלה ומיקומה אשר יהא, ומעלה את ערך הדירה בהתאם. במגדלים גבוהים נראה פחות מרפסות בשל רוחות חזקות, אבל חלונות על קיר שלם מספקים תחליף ראוי. ליד הים מרפסת היא סוג של חובה, כדי להרגיש חלק מהטבע וכמו לגעת בים, לפחות בעיניים, וכך גם בבתים צמודי קרקע.

"המרפסת הישראלית היא קודם כול סמל סטטוס", מסבירה האדריכלית שירה מוסקל מ"הלל אדריכלות ועיצוב פנים". "דירה בלי מרפסת שווה פחות אצלנו, במזרח התיכון. אנחנו אוהבים מרפסות כי הן מושלמות למזג האוויר בארץ. המרפסת מאפשרת לנו מרחב פתוח בתוך המרחב האינטימי שלנו, התאווררות ובריחה, בד בבד עם העובדה שהיא מחברת אותנו לסביבה הפיזית שמעבר לדלת. המרפסת מוסיפה לתחושת הגודל של הדירה ומעשירה את חוויית המגורים גם כשאינה בשימוש".

אדריכלות: הלל אדריכלות (צילום: עודד סמדר)

מרחב אירוח

המרפסות העירוניות הפכו לאורך השנים לגינות לכל דבר עבור בעלי הדירות בישראל. בספרה החדש, INDOOR OUTDOOR, טוענת אורלי רובינזון כי שלא כמו גינה בבית צמוד קרקע, "לגינת גג יתרון גובה משמעותי, המספק תמונות יפות ומשתנות של נוף עירוני ביום ובלילה. הוא מנוצל כאחד מקירות הגן וכנקודת מוקד, שכן צמחייה גבוהה מכוונת את המבט דרך הגן לכיוון הנוף. בזכות פתחים רחבים מאפשרות גינת הגג והמרפסת הגדלה של חלל המגורים קשר ישיר בין הפנים לחוץ".

ואכן, המרפסות גדלו במהלך השנים, ויחד עם הרצון לדירות גדולות ומרווחות, גדל בהתאמה הצורך במרפסת גדולה. שירה מוסקל: "המרפסת היא מרחב הבילוי והאירוח הפרטי החיצוני, ולכן כיום אנחנו לא מסתפקים בקובייה שתכיל שולחן וכמה כיסאות, אלא רוצים שתכיל גם פינה סלונית מפנקת ומטבחון חוץ מדוגם".

תכנון ועיצוב פנים: דנה קושמירסקי ואושרי אבירם, פרקט ואבן: PARQUETEAM (צילום: עודד סמדר)

עם העלייה במספר רבי-הקומות והמגדלים, מושם כיום דגש על בניית מרפסות כחלק משדרוג סטטוס הדירה, טוענת מעצבת הפנים אירה שריג. "אפשר למצוא דירות עם מרפסות עצומות, בהן אפשר להתקין בריכת שחייה, פינת אירוח, שולחן אוכל וכדומה, לעומת דירות עם מרפסת קטנה שמספיקה לשולחן קטן או לספה. גם צורת המרפסת הטיפוסית השתנתה ויש דגש על פתיחת כמה שיותר כיווני אוויר, ולא כמו בעבר, אז היה ניתן למצוא מרפסות עם חזית פתוחה אחת בלבד".

מרפסות עירוניות הן עולם ומלואו עבור בעלי הבית ומייצרות תחושה של בית פרטי על הגובה. "הן מהוות תחליף לקרקע, מעין הרחבה לבית, ובשנים האחרונות, כחלק מחוויית הלייף סטייל שרבים מחפשים, הן כוללות פינות ברביקיו, מטבחונים עשירים והרבה מחשבה והשקעה בגינון", אומרת אדריכלית נירית פרנקל.

מעצבת הפנים מיכל שלגי שירה מתייחסת למרפסת כעוד חדר בבית, עם איכויות מיוחדות: "יש בה אוויר צח, נוף או ירוק מסביב, וגם אם אין – תמיד ניתן להוסיף צמחייה. במידת האפשר אני תמיד פותחת את הבית אל החוץ, ובכך הבית גדל גם פיזית וגם בתחושה". שלגי שירה תכננה ספה ארוכה, המדגישה את המוטיב הזה ובו-בזמן שוברת את הסכימה הרגילה של סידור ישיבה בסלון. הספה בנויה לאורך קיר הסלון וממשיכה אל המרפסת, כך שהיא כביכול "יוצאת דרך החלון" ובכך מאחדת את החוץ והפנים תוך ניצול מיטבי של החלל ותחושה של מרחב גדול יותר.

עיצוב פנים: מיכל שלגי שירה (צילום: Chicbox Everyday Photography)

המרפסת כמקדם שיווקי

מרפסות בדירות קטנות לא יכולות להרשות לעצמן את הלוקסוס החיצוני של דירות גדולות יותר, אבל הן עדיין משמשות לישיבה קלילה ושהייה קצרה עם כוס קפה ועיתון. מעצבת הפנים מיכל האן: "בדירות גדולות יותר ובדירות גג, המרפסות משמשות למפגשים חברתיים ולאירועים חגיגיים, כגון ימי הולדת, אירועים משפחתיים ועוד". כדי ליצור תחושה של בית גם בחוץ, ממליצה האן לעצב את המרפסת בדרכים שידמו אותה לחלק מהבית, אם בריהוט עדין, טקסטיל צבעוני או משטח דק וצמחייה.

ואכן, בשנים האחרונות המרפסות הופכות למרחב שמשמש הרבה יותר מאזור התרגעות לשתיית קפה. "רואים את זה במיוחד במגדלי היוקרה, שם המרפסות מקורות, משלבות בריכות שחייה, ג'קוזי, מטבחי חוץ ועוד", אומרת פרנקל. "יזמים רבים משתמשים במרפסות גדולות כמקדם שיווקי של הפרויקט. הישראלים מחפשים את הערך המוסף, ומרפסת גדולה נתפסת כך. יחד עם זאת, קיימות הרבה מגבלות תכנוניות וקונסטרוקטיביות – לא כל מרפסת יכולה להיות מקורה, לא כל מרפסת יכולה להכיל בריכה, ולעתים המרפסת היא By-product של תכנון הקומה שמתחת, כשהקומה העליונה קטנה מהתחתונה, ונוצר מצב של גג שטוח אותו ניתן לנצל כמרפסת".

יש גם צדדים פחות מעוררי השראה למרפסת הישראלית. מזג האוויר הלוהט בימות הקיץ מדיר ממנה את הרגליים, וגם הצללה לא תסייע בימים של חום כבד. או אז נכנסים בעלי הבתים פנימה, מפעילים מזגנים ומסתגרים מאחורי חלונות זכוכית, כך שלפחות המבט השקוף החוצה מפצה על החוסר. יוצא שעיקר השימוש במרפסת מתרכז בעונות האביב והסתיו, כשהשמש אינה קופחת והגשם לא מהווה מטרד. זמן האירוח גדל, שעת הטיפול בצמחייה מתארכת, וזו גם העת לטפל במרפסת עצמה, להזיז רהיט שהתיישן, להחליף אחרים ולדאוג למראה הכללי.

אדריכלות: אלכסנדרה דיז (צילום: איתי בנית)

ואיפה הנוף?

ומה קורה בשאר הזמן? השאלה היא אם המרפסת אכן שומרת על נראותה המעוצבת גם בקיץ, שהרי אין הגבלות על מה שהדיירים הישראלים מציבים בה. מילא כשהמעקה מסתיר נתח נכבד ממנה, אבל בשנים האחרונות המעקות הופכים לשקופים והמראות קשים: החל ממחסנים ניידים, מקררים, גושי רהיטים עטופים ביריעות כהות ומתקני ברביקיו מגושמים, ועד אופניים, בריכות גומי דהויות, כדורי משחק, צמחייה נבולה שזקוקה לטיפול וכל מה שלא מוצא את מקומו בתוך הבית או במחסן הדירתי. ועוד לא הזכרנו את מתלי הכביסה שנאלצו לנדוד החוצה עם צמצומם של חדרי השירות או ביטולם המוחלט.

"במקרה שהבניין אינו כולל ציר פיקוח של חברת ניהול או ועד חזק, המרפסות יכולות להפוך לרעה החולה של הבניין", פוסקת פרנקל. "אנחנו רואים הרבה בניינים שתוכננו בקפידה על ידי מיטב האדריכלים בארץ, שהמרפסות בהן משמשות את הדיירים לאחסון. שם מטמיעים את מעבי המזגנים שנוספו אחרי הבנייה, מאווררים את השטיח ועוד".

סוגיית המעקות השקופים אינה פתורה עדיין. המעקה השקוף והצמחייה הנמוכה מעידים על רצון בני המשפחה ליהנות ממראה העיר ולהתחבר אליה, טוענת רובינזון, ורק בני המשפחה יוכלו לענות לעצמם על השאלה אם להסתיר את הגינה באמצעות צמחייה או להישאר חשופים לנוף האורבני, שכן זה תלוי בתחושה שהם מבקשים לקבל – חשופה או אינטימית.

עיצוב פנים: עידית סלנט (צילום: שירן כרמל)

מוסקל סבורה שהדבר תלוי במה שמשתקף דרך המעקות: "אם המעקות מציגים נוף אורבני בורגני, כלומר בניינים ועוד בניינים, עדיף להסתיר וליצור מעקות אטומים או חצי אטומים ולצידם נוף פנימי פרטי באמצעות צמחייה, אבל אם יש נוף או מבט עם ערך ויופי, אז הזכוכית רלוונטית ומשביחה את המרפסת והדירה כולה. כדאי לקבוע לפי המבט החוצה ולא לפי הבלגן שיש בפנים. את הישראלי כנראה כבר לא יצליחו לחנך. הוא ימשיך לתלות כביסה במרפסת השמש וגם לאחסן לעיני כל בימבות ואופניים של הילדים. יכול להיות שהפתרון הוא שבכל מרפסת יהיה אזור נסתר ואזור גלוי, בהתאמה לשימושים השונים".

אין ספק שמרפסות מוזנחות, או כאלה שהפכו למחסן מכוער, מקלקלות את חזות הבניין. שריג: "לדיירים יש מטרה משותפת – לשמור על אסתטיקה של חזות הבניין והאחריות היא קולקטיבית. יתכן שבעזרת ועד הבית ניתן לייצר מודעות לנראות של המרפסות וליישם כללים ברורים בעניין".

כפי הנראה, במובנים רבים המנטליות הישראלית מונעת מאיתנו לראות מעבר לגבולות הדירה, מסכמת פרנקל, ולכן נדרשת אכיפה, גם כדי שערך הדירות לא יירד. בסופו של דבר זוהי גם אחריות של המתכננים להעניק לדיירים פתרונות של מסתורי כביסה, מקומות ייעודיים לאחסון וכיוצא באלה, למען ניראות סביבתית טובה יותר.


[email protected]

תגובות

Comments are closed