"החינוך וההשכלה הגבוהה יותאמו למציאות המשתנה"

"החינוך וההשכלה הגבוהה יותאמו למציאות המשתנה"

פרופ' עמי מויאל, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אפקה, מציג תפישה כוללת לטיפול במחסור במהנדסים והשינויים הנדרשים בהכשרתם, וקובע: "החינוך וההשכלה הגבוהה יצטרכו להתאים למציאות המשתנה, במטרה לחנך מהנדסים בעלי ידע וכישורים הנדרשים בעידן המודרני"

מאת: גלית שפיר (צילומים: מכללת אפקה)
2050 טכנולוגיה והייטק

תהליכים גלובליים

התקדמות משמעותית בתחומים כמו "ביג דאטה", "לימוד מכונה" ובפרט "למידה עמוקה", בשילוב עם יכולות מחשוב וזיכרון חזקות וזמינות, מאפשרת לימוד וניתוח מעמיק של נתונים רבים על-ידי המחשב, תוך הסקת תובנות בתחומים שונים כמו התנהלות צרכנים, מגמות עסקיות, מידע רפואי ועוד.

התפתחות זו תוביל לשינוי בדפוסי חיים על-ידי מערכות תבוניות ורובוטים. המערכות מסביבנו יהפכו להיות בעלות אינטליגנציה משל עצמן ותהיה לכך השפעה מהותית על כל תחום בחיינו.

גם שוק התעסוקה יעבור שינויים משמעותיים ובעיקר תעלה החשיבות של הכישורים האישיים החיוניים להצלחה. לשינויים אלה תהיה השפעה על האקדמיה, שיש לה תפקיד בהכשרת הון אנושי למשק, ובהתאם מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה יצטרכו להתאים למציאות המשתנה.

מחסור במהנדסים

על-פי דו״ח של רשות החדשנות שפורסם לאחרונה ישנו חוסר נוכחי של כ-10,000 מהנדסים במשק הישראלי, בעיקר במקצועות: תוכנה, חשמל ומערכות מידע ובתחום מדעי המחשב. על-פי הדו"ח, מחסור זה מהווה חסם משמעותי להתפתחות תעשיית ההיי-טק. מידי שנה מסיימים אלפי בוגרים את לימודי ההנדסה ומדעי המחשב, אולם נראה שמספרם אינו מספק את צרכי המשק הישראלי ובפרט את צרכי תעשיית ההיי-טק.

השינוי הנדרש בתהליך הכשרת המהנדסים

תהליך הכשרת המהנדסים מתמקד כיום בהקניית ידע מדעי והנדסי עמוק. השינוי העיקרי הנדרש אינו בתחום התוכן, שימשיך להשתנות עם ההתקדמות הטכנולוגית, אלא בהקניית הכישורים הנדרשים ממהנדס בעידן המודרני. מאחר והידע זמין ומשתנה תדיר, הרי שמהנדס יידרש ליכולות כמו: לימוד עצמי, יכולת עבודה בצוות רב-תחומי, יכולת תקשורת אפקטיבית, חשיבה ביקורתית ויצירתית, תוך שליטה בשפה האנגלית. יכולות אלו נקראות לרוב "יכולות רכות", אולם הן הופכות להיות "יכולות חיוניות" למהנדס בעידן המודרני.

הרצון להוביל ולהשפיע על תהליך הכשרת המהנדסים לטובת התעשייה והכלכלה הישראלית הוביל אותי ליזום כנס ראשון מסוגו בנושא "ההון האנושי בהנדסה". הכנס, שיתקיים זו הפעם השנייה ב-23.5.17, מהווה נקודת מפגש שנתית של בכירים מכלל המערכות והגורמים אשר אמונים על תהליך הכשרת המהנדסים בישראל: התעשייה, צה"ל, אקדמיה, מערכת החינוך ומשרדי הממשלה. השיח במפגשים מסוג זה הוא שמוביל לשילוב זרועות ולתכנון ארוך טווח להכשרת מהנדסים על הצד הטוב והנכון ביותר.

פרופיל הסטודנט

בנוסף לשינוי שתואר בדמות המהנדס, הרי שתהליך הכשרת המהנדסים חייב לקחת בחשבון את מאפייני הסטודנטים כיום. הפרופיל של הסטודנטים מדור ה-Y (ודור ה-Z שבפתח) שונה והם חווים פער גדול במעבר מבית הספר התיכון ללימודי ההנדסה, שמצריך את המוסדות האקדמיים להכשרת מהנדסים להשמת דגש על הקניית הבנה מתמטית, כישורי שפה והרגלי למידה, כמו גם תמיכה תשתיתית בהרגלי הלמידה שלהם. נראה כי הדור הנוכחי לומד יותר בקבוצות, מכל מקום ובכל מצב, ויש לספק להם תשתיות מתאימות של מרחבי למידה קבוצתיים וטכנולוגיות תומכות על מנת שילמדו, תוך עידוד סקרנותם והנאה מהתהליך שהינם בסיס הכרחי להגעה למצוינות.

מצב הענף בעוד 5 שנים

להערכתי, בעיית המחסור של מהנדסים בתעשיית ההיי-טק צפויה להיפתר בשל הפעלתן של שתי תוכניות ממשלתיות. הראשונה הינה התכנית הלאומית להגדלת מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה במקצועות הרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק, והשנייה – התכנית של משרד החינוך להגדלת מספר בוגרי 5 יחידות במתמטיקה, שזהו קהל היעד של הפקולטות בתחומי המדעים וההנדסה.

מצב הענף ב-2050

בקצב השינויים הנוכחי קשה מאוד להתנבא לגבי 2050 או לגבי מקצועות העתיד. אוכל להצביע על כך שההתפתחות הטכנולוגית המואצת תגרום לשינוי משמעותי בשוק התעסוקה והערכות הנוכחיות הן שכ-60% מהמקצועות הקיימים היום יעברו כבר בעשור הקרוב שינוי משמעותי עד כדי היעלמותם, בעוד כ-50% מהתלמידים כיום בכיתה א' יעבדו במקצועות שאינם קיימים כיום.

עם זאת, נראה שהדרישה בעתיד תהיה למהנדסים שמעבר לידע המקצועי הרב-תחומי יהיו בעלי השכלה כללית רחבה ו"כישורים רכים" הכוללים: "יכולות מחשבה" – כמו למידה עצמית, חשיבה ביקורתית, תכנון, ניהול זמן ופתרון בעיות, "יכולות תקשורת" – תקשורת, הצגה ועבודה בצוות ו"יכולות רגשיות", אישיות ובין-אישיות. לאור זאת גם תהליך הכשרת המהנדסים יצטרך להתאים את עצמו למציאות המשתנה.

שינוי שיטת הלימוד

תהליכי ההוראה והלמידה יהיו חייבים להשתנות. ההרצאה, המוכרת לרוב כמונולוג של מרצה עם לומדים פסיביים, תהפוך למסגרת למידה יישומית וחווייתית, שבה הסטודנטים יהיו אקטיביים בתהליך הלמידה. המרצה יפסיק להיות מקור הידע הבלעדי, ובמקום זאת יהפוך למנחה תהליכים ויסייע לסטודנטים בתהליכי רכישת הידע והכישורים.

שיטת הלימודים תתבסס על למידה מבוססת משימות וחקר בעיות (למידה מבוססת פרויקטים – PBL). הסטודנטים יגיעו למרחב הלמידה אחרי שכבר למדו באופן עצמאי את החומר התיאורטי בביתם, יקבלו סקירה בסיסית מהמנחה ומשימות לעבודה בקבוצות במרחב הלמידה, תוך ביצוע חקר ושימוש באמצעים טכנולוגיים, דיונים והצגת התוצאות בפני הכיתה, כל זאת בליווי המנחה. ניתן כבר היום לראות במקומות שונים יישומים של גישה פדגוגית זו.

במקביל, מקצועות הלימוד יעברו שינוי ויהיו רב-תחומיים כך שישלבו את מקצועות ההנדסה עם תחומים כמו עיצוב ומדעי הרוח. תהיה לכך תרומה משמעותית להשכלה הרחבה ולפיתוח הכישורים הנדרשים ממהנדס. ראוי לציין כי תחום התוכנה צפוי להיות חטיבה הכרחית במקצועות רבים כך שתחילת הקניית הידע והיכולות בתחום התוכנה צריכה להיות כבר במערכת החינוך.

השינויים במוסדות האקדמיים אף יגיעו למבנים הפיזיים. מבנה הכיתות הנוכחי, שלא השתנה מזה שנים רבות, יצטרך להשתנות ולתמוך בפדגוגיה עדכנית כמו לימוד בקבוצות דיון, מרחבי למידה לסטודנטים, מעבדות ניסויים פתוחות ופחות מונחות, מרכזי חדשנות ויזמות – כאשר התכנון והמימוש של המרחבים יצטרכו להיות גמישים ומאפשרים שינויים בהתאם להתקדמות הפדגוגיה והטכנולוגיה התומכת.

שינויים טכנולוגיים בענף

בשנים האחרונות הוקמו פלטפורמות רבות בעולם עבור קורסי וידיאו ערוכים היטב ללמידה עצמית. נראה כרגע שלמידה זו אינה מחליפה את הלמידה בכיתות והיא נועדה בעיקרה לפנייה לקבוצות יעד נוספות ללימודים אקדמיים. אני מתקשה לראות כיום מצב שבו ניתן לרכוש תואר מלא בהנדסה בלימודים מקוונים בלבד, אולם אני בהחלט רואה את הקורסים המקוונים כמסייעים לתהליך הלמידה בכיתה ומחוצה לה.

אני מניח שבעתיד יהיה שילוב של מערכות תבוניות, ממשקי אדם מכונה חכמים ויכולות עיבוד שפה טבעית גם בתחום הקורסים המקוונים. סטודנט יוכל לנהל דיאלוג מלא, תוך אפשרות לשאול שאלות, ובכך לשפר באופן משמעותי את שהוא מפיק מהקורס המקוון.

===========================================================================

תעודת זהות: פרופ' עמי מויאל

תפקיד: נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.

השכלה: ד״ר להנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

תפקידים קודמים: מנכ״ל חברת ההיי-טק NSC, שפיתחה מוצרים בתחום זיהוי דיבור, יו״ר הוועד המנהל של הארגון החברתי אייסף, שעסק במתן מלגות לסטודנטים שפעלו בבתי ספר, מייסד וראש המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה – מרכז מחקר ופיתוח בתחום זיהוי דיבור.

שנת ההקמה: 1996.

הישגי המכללה: עד היום הכשירה המכללה קרוב ל-5,000 בוגרים (B.Sc.) במגוון מקצועות: הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, הנדסה מכנית, הנדסת תעשייה וניהול והנדסה רפואית ומוסמכים בעלי תואר שני (M.Sc.) בתכניות המשלבות לימודי הנדסה וניהול בתחומים שונים: מערכות, אנרגיה, תשתיות, שירות ותבוניות.

חזון: להיות מוסד אקדמי מוביל ועדכני, המחנך מהנדסים בעלי ידע וכישורים הנדרשים בעידן המודרני, בתהליך המעניק חווית לימוד משמעותית ומהנה לסטודנטים תוך תרומה למשק ולחברה הישראלית.

אתר: www.afeka.ac.il

===========================================================================

תגובות

Comments are closed