יורדת לשורש הדברים

יורדת לשורש הדברים

נושא וחומר, אותם ניתן לפרוס על פני דיסציפלינות שונות, מרתקים את עמליה שם טוב, מעצבת תעשייתית בתחילת דרכה. בפרויקט הגמר שלה בחרה לעבד חומר גלם טבעי ולהתאים אותו למשתמש בעידן רווי הטכנולוגיות. מדור חדש

מאת: מערכת Designer
Designer סגנון חיים

   עמליה שם טוב
   (צילום: סשה פליט)

תהפוכות וגלגולים הם חלק מחייו של כל אדם מרגע שהוא עומד על דעתו. אין גיל מסוים שבו הם קורים, אבל הם יכולים להתהוות בצמתים חשובים שהדרך סוללת בפני כל אחד. לימודים הם אחד מהצמתים הללו, ועמליה שם טוב (28), מעצבת מוצר בתחילת דרכה, היא הוכחה לכך שמספיקה שנה אחת של לימודים גבוהים כדי להבין שהיא לא בכיוון הנכון – ושאת הפנייה שלה כדאי לה לקחת דווקא בצומת אחר.

שם טוב, בעלת תואר בעיצוב תעשייתי משנקר, התחילה דווקא בלימודי תקשורת חזותית. "אחרי שנה עברתי ללימודי עיצוב תעשייתי, בלי לדעת יותר מדי על התחום. ההתעסקות בחומר, התלת-ממד, הדבר האמיתי – משכו וסיקרנו אותי, וזו התבררה כהחלטה נכונה", היא מספרת.

כרטיס ביקור // "מעצבת מוצר. בחרתי תחום שיש עומק בעשייה שלו. רעיון יכול להתחיל מחומר, סיטואציה, נושא שמעניין או מסקרן אותי ויש לי משהו להגיד עליו, ותמיד יש דרך לתת לו אינטרפרטציה בתלת-ממד. מרתק אותי לחקור נושא ולחפש לו ביטוי בחומר".

אבנים לאפייה, מתוך פרויקט הגמר ROOTS (צילום: מאי אלימלך)

על קו הגמר // "פרויקט הגמר שלי – ROOTS – נמשך שנה שלמה, ובמסגרתו יצרתי שלושה כלי בישול – אבן ריחיים, מכתש ועלי, ואבנים לאפייה – שמחברים בין המקום הראשוני והקדום לעשייה פיזית דרך חומר פראי אשר עבר עיבוד ומניפולציות טכנולוגיות, כדי להתאים למשתמש המודרני. זה התחיל בפרויקט חילופי סטודנטים עם ברלין, כשיצרתי קונספט לצלחות דינמיות שמודפסות בתלת-ממד. מאחר שהנושא עניין אותי, המשכתי את העיסוק בתחום והתחלתי לחקור אינטראקציות חברתיות סביב אכילה.

"בדקתי את התרבות הפופולרית, את המרדף אחרי החוויות וההתעסקות סביב אוכל בטלוויזיה, וככל שהעמקתי בתחום – משפים ועד למי שחוקר את תרבות המזון בארץ ומשמר חומרי גלם שנעלמו – הבנתי שהכי מרגש אותי הוא המקום הראשוני, הרגע שהתחלנו לבשל והפכנו לאנשים תרבותיים, וקצת הולך לאיבוד בכל המרדף הזה".

חומר // "אין חומר שמועדף עליי. מבחינתי, בחירה של חומר תלויה בפרויקט ומה יכול לשרת הכי טוב את מה שאני מנסה להעביר. בפרויקט הגמר שלי המחקר הוביל אותי לאבנים. אהבתי את הקשר ההיסטורי ואת האספקט הרגשי שהתחבר לי עם האבן. כשהתחלתי הכל מאפס, חיפשתי את האנשים שמתעסקים בזה בארץ, וגיליתי שקשה להוציא פרויקט עיצובי כזה לפועל, משום שתעשיית האבן מוגבלת במיוחד לתחום המצבות".

השראה // "אני שואבת השראה ממי שגורם לי לפתוח את הראש ועוסק במחקר עיצובי, לדוגמה Studio Formafantasma מהולנד, שלוקח נושא או חומר ופורס את העשייה שלו על פני כל הדיסציפלינות – יש להם תזה, לפעמים ליין של אובייקטים, מוצרים וביטוי גרפי".

נוכחות אנושית למקרן ביתי, NERO, 2016 (הדמיה: עמליה שם טוב)

אני מאמין // "כמעצבים, יש לנו אחריות גדולה למה שאנחנו יוצרים. העולם מלא פריטים שמיוצרים בכמויות ענק, ואני אעדיף לעצב מוצרים עם משמעות מאשר עוד פריט שיוצא לשוק ונמכר בכמויות מסחריות. מעניין אותי לשמור על האנושיות בלי להתנתק, במיוחד בתקופה שבה יש חיבור בין הפיזי לטכנולוגי והדיגיטלי. לנו, כמעצבים, יש את הכוח לעשות זאת".

סיבוב עולמי // "מוזיאון וויטני או מומה בניו יורק הם מקומות שמעניקים לי השראה, ולאו דווקא בנושאים שקשורים ישירות לעיצוב. כל דבר יכול להדליק אצלי רעיון – החל מטקסטורות וקומפוזיציות ועד אמנות ופסלים, ואיכשהו זה נכנס לתת-מודע ומשפיע. הסתובבתי למשל במחלקת הארכיאולוגיה במוזיאון ארץ ישראל, למדתי איך דברים עבדו פעם ואיך אני יכולה לתת להם אינטרפרטציה חדשה שרלוונטית להיום".

הסטודיו // "אני עובדת מהבית בתל אביב, ויש לי את כל מה שאני צריכה – חומרים, מדפסת תלת-ממד, מחשב ואווירה נוחה. יש משהו נוח לעבוד במרחב שהוא שלי, כשלפעמים אני יוצאת עם המחשב לבתי קפה כדי לקרוא או לחקור. אני נהנית שהעבודה שלי דינמית מבחינת המהות שלה ומבחינה פיזית".

מתוך פרויקט הגמר ROOTS (צילום: אסף ארביב)

מחשבות // "זו תקופה של חוסר ודאות, שבה אני שואלת את עצמי איפה נכון לי להיות ברמה האישית והמקצועית, איך אני מגיעה לאן שאני רוצה, והיכן בעולם זה יתאפשר לי. הנישות שמעניינות אותי לא בהכרח קיימות בארץ".

יותר ופחות // "לדעתי, העולם צריך יותר אנשים חושבים ורגישים ופחות פוליטיקה".

הניצוץ // "אני מחפשת אותו. לא מזמן סיימתי ללמוד, ואני חושבת מה הלאה".

בעוד עשור // "לא יודעת אם בארץ, אבל עם סטודיו משלי שפועל בארץ ובעולם. ועוד עשר שנים זה גם זמן טוב לכלב…".


לצפייה בסרטון ROOTS

לחצו כאן

תגובות

Comments are closed