השולטים באטמוספירה

השולטים באטמוספירה

כיצד מחזיקים תפוחים בקירור במשך 10 חודשים, איך משנים ללימון את הצבע, מדוע הבצל עמד למוטט את השלטון בהודו ואיך כל זה קשור לישראל. סודות המדינה של 'אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע"מ'

מאת: אבי שמול
מרכזים לוגיסטיים נדל"ן

האטמוספירה המשמשת לאכסון רימונים בבתי קירור, היא אחד מסודות המדינה הכמוסים של מדינת ישראל. את הפרי שחיי המדף הרגילים שלו, הינם חודשיים-שלושה, ניתן להשיג בשווקי ישראל כמעט בכל חודשי השנה. הסוד של הטריות הנשמרת לאורך חודשים, היא הנוסחה הקובעת את גובה הטמפרטורה המשתנה, לצד אחוזי לחות מדויקים, תמהיל הגזים הנכון ותנועת האוויר על פני הפירות.

"הפירות והירקות הם למעשה גוף חי, שאנו נדרשים לנהל את מחזור חייו, מהרגע בו נקטף מהעץ ועד לרגע שבישראל או באחת ממדינות העולם, מישהו נוגס בו, או מגיש אותו לשולחן", מסביר המהנדס אסא אהרוני, העוסק מזה 50 שנה בתכנון ופיקוח על הקמת בתי קירור ומרכזים לוגיסטיים, המיועדים לצרכים הרגישים ביותר בעולם: אספקת אוכל טרי. החברה אותה הקים, "אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע"מ", אחראית על תכנונם המוצלח של רוב בתי הקירור והמרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים) במדינת ישראל ובמדינות רבות בעולם, המקיימות עמנו קשרי מסחר.

"השליטה על בתי הקירור, קובעת כמה חודשים יצליח הפרי להישאר במצב טרי, אבל זו רק ההתחלה", מסביר אהרוני, "הארכת חיי המדף מחודשיים לעשרה חודשים, תאפשר לו להגיע ליעדים רחוקים יותר בעולם, או על האפשרות לשחרר לשוק כמות מדודה, בהתאם לביקושים בשווקים וברשתות. תנאי האכסון, קובעים גם את שיעור איבוד הלחות. אם תכניס לקירור 1000 טון תפוחי אדמה והם יאבדו בחודש 10% ממשקלם, המשמעות תהיה גם אבדן של 10% מהרווח. בתנאים האלה, המשמעות היא כמו השמדה של 100 טון מהסחורה. אין לכך תקנה".

עבור אהרוני, כל מרלו"ג שהוא תכנן והקים, הוא יצירה ייחודית, אולם האתגר האמיתי, הם בתי הקירור, בהם נדרשת שליטה על האטמוספירה בכל רגע נתון. "היו לנו 15 שנים מוצלחות מאוד, בהן הוקמו במצרים חוות חקלאיות לגידול תות שדה וענבים, בעזרתם של מומחים ישראלים", הוא נזכר, "התקבלנו ביחס אוהד במיוחד והשקענו יפה בחקלאות המצרית. כל זה נגמר ביום בו הפילו את מובארק.

"בזכות מכון הייצוא הגענו גם לרוסיה, שהיא גורם מוביל בעולם החקלאות. לא מעט בזכות קיבוצניקים ישראלים שגויסו למשימה. עיקר השגשוג הוא בחבל הארץ שבין הים השחור לים הכספי. הקמנו שם בתי הקירור בהיקפי אכסון של 75 אלף טון – מהגדולים בעולם. לשם השוואה, בתי הקירור בישראל מיועדים להיקפי אכסון שבין 1000 ל-5000 טון".

והיו גם מבצעי הצלה. כמו גיוס חירום וטיסה דחופה הודו, לאחר שסופות מונסון גרמו לריקבון של בצל במדינה בכמויות ענק. "כמעט כל אישה וגבר בעולם, יתחילו את תהליך הבישול בטיגון בצל בסיר או במחבת", אומר אהרוני, "זה נראה עניין כמעט מובן מאליו. אבל שווה בנפשך מצד בו הבצל נעלם מהמטבח של מדינה בה חיים 1.2 מיליארד איש. מחיר הבצל לצרכן האמיר בכ-300%, מסכום של 35 רופי (78 סנט ארה"ב) לקילו למחיר של 90 רופי ובמדינה החל להתפתח שוק שחור של מסחר במחיר של 100 רופי ויותר. ראש ממשלת הודו נקלע לביקורת חריפה ונגיד הבנק עמד נבוך מול העיתונאים שלחצו לקבל תשובות בדבר עתידו של מצרך צריכה בסיסי.

"הוזעקנו למדינה והתבקשנו למצוא פתרון למשבר הבצל. זה לא קרה בלילה אחד, אבל הידע הישראלי הוביל את התאמת בתי קירור הקיימים ובניית בתי קירור חדשים. הגענו להישגים מרשימים, שחיזקו את הקשרים בין המדינות".

אהרוני, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הוא יליד ירושלים. עם סיום התואר הראשון, הוא המשיך מיד לתואר מגיסטר בהנדסת מכונות ואף שימש מרצה במוסד. "הפרויקט הראשון שלי, היה תכנון ופיקוח על הקמת בית קירור בעמק יזרעאל, בקיבולת של 2,000 טון. היה זה בית הקירור הגדול הראשון בארץ", הוא נזכר, "המתקן הוקם מול קיבוץ מזרע ומערכת הקירור שלו פעלה על בסיס אמוניה. הרבה בתי הקירור בתקופה ההיא, היו עבור ייצור קרח לבתים, אולם מהר מאוד הבנתי שהאתגר הגדול, הוא ייצור בתי קירור עבור פירות. בשל חיי המדף הקצרים של הירקות, הם לא זכו לתשומת לב מקצועית.

אהרוני הינו אב לשני בנים, בוגרי הטכניון, עליהם ניתן לומר שהתפוחים לא נפלו הרחק מהעץ. שנייהם מועסקים בחברת "אסא אהרוני מהנדסים יועצים בע"מ". הבן רפאל התמחה במערכות פיקוד ובקרה ומערכות קירור בטכנולוגיות מתקדמות ויעילות. יהושפט אהרוני, שהינו גם בעל ניסיון מעשי במסגרת לימודיו בביה"ס בסמ"ת בתחום הקירור ומזוג האוויר רכש הכשרה ייחודית גם בתחום הבנייה הירוקה והשלכותיה לתחום זה.

אכלתם לימונים טריים באוגוסט? דעו שתקופת הקטיף העיקרית היא בין אוקטובר לאפריל. תקופת השיא המומלצת של הקטיף, היא בחודש פברואר ואז נשלחים הארגזים עם הפרי הצהבהב לחדרי הקירור. מורידים להם את כמויות החמצן, מעלים את כמויות החנקן, או דו-תחמוצת הפחמן, מנהלים את הטמפרטורה, הלחות וזרימת האוויר סביבם והם ממשיכים להשמר טריים עד לחודש אוגוסט. מי שמחזיק את הלימונים ומשחרר אותם בחודש האחרון של חופשת הקיץ, יקבל גם מחיר שהוא גבוה פי ארבעה. הסבלנות משתלמת.

לדברי אהרוני, את התפוחים מחזיקים בחדרי הקירור במשך 10 חודשים ולא תחושו בהבדל, כאשר תנעצו בהם את השיניים. "כל בית קירור והמומחיות שלו", הוא מציין, "יש כאלה שעוסקים בפירות נשירים כדוגמת אגסים, תפוחים ושזיפים. יש כאלה שמתפרנסים מהדרים. קבלת מרלו"ג מתקדם, יעיל וכלכלי מתחילה בבחירה הצוות התכנון. צוות בעל ניסיון עולמי, שילוב דורות, תפישת עולם המביאה למתקנים יעילים אנרגטית הינם המתכון לפרויקט מנצח".

תגובות