שימור ושמרנות

שימור ושמרנות

מה יש לשמר מירושלים, וכיצד שימור העבר משפיע על העתיד. נושאים אלה ואחרים, המעניקים פרשנות עכשווית לנושא השימור בתחומי סביבה, חברה ותרבות - יעמדו במרכז אירועי שבוע העיצוב שיתקיים בחודש הבא בירושלים

מאת: שחר בן-פורת
Designer סגנון חיים

קשה להתעלם מהעובדה שהמעטפת החיצונית – של בתיה ובנייניה של ירושלים, גם אלה שנבנים היום – מחופה כולה באבן הירושלמית הידועה. מאפיין זה משתלב היטב עם המראה הכללי של העיר העתיקה והוא הפך להיות אחד המאפיינים החזותיים הבולטים של העיר. מי שחתום על ההחלטה כי כך תיבנה העיר הם אנשי "האגודה למען ירושלים", אשר הוקמה בשנת 1918 וניסחה, שלא לומר המציאה, את הזהות החזותית של העיר. אנשי האגודה, נציגי כל הזרמים והעדות בעיר, קבעו מנהגים נוספים, כגון ייבוא וריכוז מלאכות יד "ירושלמיות", כמו הקרמיקה הארמנית, שהפכה לשלטי הרחובות בעיר.

פועלה והשפעתה של האגודה, שפעלה עד תום המנדט הבריטי, עם הקמת המדינה, היא מוקד התערוכה "היסטוריה מקומית", כחלק משבוע העיצוב ירושלים, שיתקיים בין ה-7 ל-14 ביוני, תחת הכותרת "השמורה". תערוכה זו, אחת מ-30 תערוכות, אירועים ופרויקטים שיתקיימו בשבוע העיצוב, תציג את השפעותיה של האגודה על האופן שבו ירושלים נראית ונתפשת כדימוי, ותזמין מעצבים להתבונן על הגדרת פני העיר ולשאול את השאלה שנשאלה לפני מאה שנה: מה יש לשמר מירושלים? "שימור הוא פעולה שעוסקת בעבר ומשפיעה על העתיד", מסביר טל ארז, האוצר הראשי של שבוע העיצוב. "ההחלטות על מה משמרים היום, במיוחד בתקופה בה אנו חיים, עם עודף המידע שיש בה, מעלות שאלות מאוד מעניינות וחדשות".

טל גור. זירת עיצוב השוק, כיכר המפכה (הדמיה)

מיקרוקוסמוס מקומי

שבוע העיצוב הוא פרויקט הדגל בפעילות המקצועית של בית הנסן, שמייצר פלטפורמה לפיתוח וקידום תחום העיצוב בארץ, והוא נעשה בהובלת משרד ירושלים ומורשת, והרשות לפיתוח ירושלים, ובתמיכת הקרן לירושלים. בית הנסן נפתח בשנת 2013, והוא מהווה מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. המרכז מקיים פעילויות קבועות ומתחלפות, ומבקרים בו מעל 250 אלף איש בשנה, מקרב הקהילה המקצועית וכן מקרב הקהל הרחב.

רן וולף, מנכ"ל שבוע העיצוב, מספר כי פתיחת המרכז נעשתה על בסיס גישה יוצאת דופן לשימור. "בחרנו בגישה 'לא לגעת במה שלא חייבים לגעת בו'. יש הרבה דברים במקום שהזמן עשה את שלו והשפיע עליהם, ולא החלפנו אותם. יש נטייה בשימוש להחליף הכל ולהחזיר את המבנה למצבו כפי שהיה במקור, אבל אנחנו בחרנו אחרת, ואנחנו מקווים שהצלחנו לשמר חלק גדול מאופי הבניין ומהייחודיות שלו. עם זאת", הוא מדגיש, "תוכנית הפעילות של בית הנסן מביאה טכנולוגיה, יצירתיות וחדשנות רבה למקום". בית הנסן, כדאי לדעת, פעל כבית מחסה למצורעים בסוף המאה ה-19, ולאחר קום המדינה הפך לבית חולים, שפעל עד שנת 2000.

אופיו הייחודי העכשווי של בית הנסן מתחבר, כאמור, לנושא המלווה את שבוע העיצוב, ועובדת היותו ממומן על ידי גופים ציבוריים ולא מסחריים, מאפשרת לעומדים בראשו לקבל החלטות החפות משיקולים מסחריים. "הבנו בתחילת הדרך כי עלינו לנסח מה הם המשאבים המקומיים שיש בארץ, שמהם ייגזר שבוע העיצוב", מסביר ארז. "שבוע העיצוב בכל עיר בעולם נגזר מהתרבות המקומית – במילאנו הוא קשור לתעשייה, בהולנד לתרבות חזותית עתיקה.

הדבר הייחודי והרלוונטי בישראל הוא הקונפליקט, שכן ישראל היא מעין מיקרוקוסמוס של קונפליקטים חברתיים – בין דת לחילוניות, בין שמרנות לליברליות, בין תל אביב לירושלים וכד'. לכן בחרנו בתמה המתכתבת עם שאלה עכשווית בעולם. בשנה שעברה עסקנו בתמה של איים, שעסקה בהיבדלות והפרדה, האופיינית הן לירושלים והן למגמה של חזרה לקהילתיות סגורה בעולם עם הברקזיט, דונלד טראמפ ומארי לה פן. השנה אנו עוסקים בשימור ובשמרנות".

העיסוק בתמה זו, מסבירה ענת ספרן, המנהלת האמנותית של שבוע העיצוב, נובעת ממאפייני העידן בו אנו חיים: "בעידן שבו פריצות דרך טכנולוגיות ותמורות גיאו-פוליטיות מתרחשות על בסיס יומיומי ובאופן שגובר על כל דמיון, נדמה כי העתיד נמצא מחוץ לשליטה. אל מול זה גוברת המשיכה אל העבר, כעוגן להיאחז בו בתקופות סוערות, אלא שהעבר משתנה כשהוא מועתק אל ההווה, וההיאחזות בו משפיעה באופן בלתי נמנע על העתיד".

לדבריה, שימור ושמרנות הם הכלים שלנו להיאחז בעבר, ושבוע העיצוב מבקש לעסוק בשאלות שונות: כיצד ניתן לפרק מונחים אלו כדי לשאול מחדש שאלות על העתיד?; איזה טכניקות חבויות בבסיסן, וכיצד הן זולגות מעבר למשמעויות הצפויות המשויכות אליהן?; איך פועל העיצוב בתפר שבין עבר לעתיד – כפורץ דרך או דווקא כמקבע מוסכמות? "שבוע העיצוב מנסה להרחיב את המונח 'שימור' מעבר להגדרות של שימור אדריכלי", היא אומרת, "ולשאול מה נמצא במהות של המונח וכיצד הוא מתקשר לתחומים אחרים – סביבה, חברה ותרבות".

ארז מוסיף ואומר: "אנו עובדים בציר זמן שבוחן את העבר, מסתכל בקפידה על העתיד, ושואל ברגע הזה, בו אנו נמצאים, מה הן ההחלטות שאנו צריכים לקחת, מי לוקח אותן, מה מוביל אליהן. אנו מזמינים מעצבים מהארץ ומחו"ל להציג את הפרשנות ואת העמדות שלהם בנושא".

החבר הסרוג שלי. נורטיה דה קייזר (צילום: אן דוקטר)

ישראלי ובינלאומי

שבוע העיצוב הקרוב יתקיים בשיתופי פעולה עם מוסדות שונים בירושלים, כולל מוזיאון האסלאם, מוזיאון ארצות המקרא וגלריית המקלט, גלריה של עיצוב חרדי. למעלה מ-100 מעצבים מהארץ ומהעולם לוקחים בו חלק, וכל התערוכות, הפעילויות והאירועים מתרחשים ברחבי שכונת טלביה. ביניהם אפשר למצוא את התערוכה המרכזית "פרויקט השימור האנושי", במסגרתה צוותו חמישה מעצבים ישראלים לחמישה מעצבים מאירופה, ליצירת פרויקטים חדשים עבור התערוכה, שיוצגו לצד עבודות נוספות מהארץ ומהעולם, בהן; Graham project, שמציג איך הגוף האנושי היה מתפתח לו היה מכוון להישרדות בתאונות דרכים; Plate Recorder של ליאת סגל ורועי מעיין, שמתעד את הקול האנושי בסימונים על צלחות קרמיקה.

שיתוף פעולה עם הפורום לעיצוב מפריז יביא להצגת הפרויקטים של שהדיי עפאים ודלפין הוגה, שיעסקו בשימור ובסביבה דרך עיסוקם בעיצוב ובמזון; קובי ווגמן והאב אוליביה תומה ונרד, שיעסקו בשימור ובתרבות תוך התייחסות לפרויקט מולטימדיה לשימור התנ"ך; ושירה ז' כרמל ולודביג הופלין מהסטודיו הפריזאי H5, שיעסקו בשימור ובחברה מתוך התבוננות על אצטדיון טדי וכדורגל.


לפרטים מלאים, Jdw.co.il.

תגובות

Comments are closed