חזון העיר המקושרת

חזון העיר המקושרת

על העיריות להכיר בתשתית התקשורת כחלק בלתי נפרד מהתשתית העירונית, ולקדם תשתית כזו בשכונות חדשות ובאזורים קיימים - בעצמן או באמצעות חברות חיצוניות. זו הדרך לממש את חזון העיר החכמה והבטוחה

מאת: אינג' מיקי ברקאי, ד"ר חיים מזר (מג'ר)
טכנולוגיה והייטק ערים חכמות

"עיר חכמה" הוא מושג החודר יותר ויותר לחיינו וכוונתו לשיפורים באורח החיים שלנו הודות לחידושי הטכנולוגיה. כדי לממש שיפורים אלה דרושה תשתית תקשורת, קווית ואלחוטית, שתאפשר לפזר בעיר אמצעים מתקדמים שינטרו, יבקרו וישלטו בפונקציות רבות אותן נתאר בהמשך. תשתית התקשורת תקשר אמצעים ומחשבים בינם לבין עצמם, אל מוקדי מחשוב ובקרה ואל תושבי העיר. בזכות אלה ניתן לקרוא לעיר החכמה "העיר שחוברה לה יחדיו".

המונח "עיר בטוחה" מתייחס לאמצעים הטכנולוגיים המשפרים את ביטחון התושב בעיר. בעיר מקושרת (connected city), תשתית התקשורת והמחשוב מאפשרת להקים ולקיים עיר חכמה, בזכות המערכות והישומים התומכים בשירותים המשופרים. שני מושגים אלה קשורים זה בזה.

מהם הכוחות המניעים עיר חכמה? (1) תחרות בין ערים באשר לאיכות החיים, מגוון וטיב השירותים המוענקים לאזרח במגזר הציבורי, העסקי והפרטי, (2) התייעלות כלכלית ותפעולית, (3) חיסכון באנרגיה ובמים (כגון גילוי מוקדם של תקלות חשמל ונזילות מים), (4) שיפורים בשירותי הבריאות ובחינוך, (5) ייעול בתחבורה ובטיחותה, (6) תקנות המחייבות את פרנסי העיר לקיים שירותים מסויימים, או מגבילות אותם, למשל בנושא פגיעה באיכות הסביבה. עיר חכמה גם מאופיינת בשקיפות פעילותה ובמגוון שירותים לאזרח. ההתקדמות הטכנולוגית ומודעות הציבור מאפשרות שיפורים אלה באיכות גבוהה ובעלות סבירה.

מגוון שירותים

כיום, תשתיות התקשורת העירוניות הן ברובן בשכירות ממפעילי תקשורת (כגון בזק), ומיעוטן עצמאיות (כגון בקרת רמזורים). תשתיות התקשורת בשימוש המגזר העסקי או הפרטי הן כולן בתפעול מפעילי תקשורת, קווית וסלולרית. הגדלת קצב העברת נתונים, המעבר אל שירותי ענן, מחשוב לביש, אינטרנט של הדברים (IOT) מחייבים תקשורת אלחוטית; כלומר, הקמת אנטנות סלולריות ו- WiFi רבות, וחפירת תעלות תקשורת לכבלים אופטיים. פיתוח העיר המקושרת יוצר הזדמנות לשנות ולשפר מצב זה, לתועלת הציבור הרחב.

כך תראה העיר המקושרת המתקדמת. תוקם תשתית תקשורת, שתכלול אינטרנט רחב פס, תקשורת דיבור ווידיאו למשרדי העירייה ולמוסדות החינוך; אינטרנט חינם ברחובות ובכל המבנים הציבוריים , בקרה על חשמל, תאורה, ביוב, מים, תחבורה, כבישים חכמים, תשתיות תקשורת לכוחות הצלה ובכללם משטרה, עזרה ראשונה וכיבוי אש, קריאת מוני מים מרחוק (Automatic Meter Reading), לוחות מידע לציבור, אפשרות לתקשורת דיבור ותמונה בין התושב לבין המוקד העירוני, ביטחון ובטיחות, מצלמות בקרה, טיפול באיכות הסביבה, שיפור שירותי התרבות לאזרח ועוד. התשתית העירונית אף תשמש גם כגיבוי לתקשורת הסלולרית במקרה חירום, או בזמן תקלה ברשת הציבורית. רשימה זו היא דוגמא למגוון שירותים שילך ויתרחב, ובחלקו קיים כבר כיום.

לצמצם קרינה אלקטרומגנטית

ביישום חזון העיר החכמה נדרש מעקב ובקרה עירוניים אחר מקורות קרינה אלקטרומגנטית, שכן אלה רק ילכו ויתרבו. אפשר לוותר על שידורי טלוייזיה קרקעיים: כיון שמשדר הטלוויזיה קבוע, ובדרך כלל גם המקלט קבוע, מספיק שישנה תחרות בין הקליטה מכבלים ומלוויין. בנוסף להפחתת סיכוני קרינה, נחסוך גם בתדרים ונצמצם את צריכת החשמל של המשדרים. אם כיום יש בעולם כ- 8 מיליארד מכשירים סלולריים ומספר דומה של חיבורי אינטרנט, בישראל יש כיום כ- 10 מיליון מכשירים סלולריים, וכ- 5 מיליון משתמשי אינטרנט מבוגרים. כניסת IOT צפויה להגדיל מספרים אלה פי כמה, והתפשטות האנטנות הסלולריות, יחד עם הרחבת תפוצת WiFi, תרחיב את נוכחות האנטנות במרכזי ישובים עירוניים. מחקר של איגוד התקשורת ITU המסונף לאו"ם מוצא, כי יש יתרון בהגדלת פיזור האנטנות, כיון שאז הספקי השידור מוגבלים.

תשתיות מקדימות ביקוש

כיום כל ספק שירותים מתקשר בנפרד עם התושב; בעיר העתידית תהווה העירייה מוקד מידע לכל אזרח, ובין היתר תשלב את המידע המגיע מגורמים שונים. כבר כיום מספר עיריות מציגות מידע עירוני ב- GIS (geographical information system)

בקרה על התשתיות תקל על ריכוז עמודי האנטנות הסלולריות בעיר וצמצום החפירות בכבישים. עיריית אברדין בסקוטלנד הכריזה שהיא רואה בכבלים האופטיים תשתית עירונית לכל דבר, ממש כמו תאורת רחוב או מערכת ביוב. מטרת הפרויקט שלה היא לספק ל-6,000 עסקים אינטרנט בקצבים של 1,000 מגה ביט לשניה ויותר, ובכך לקדם אותם. חברת CityFibre בבריטניה הקימה כבר תשתיות כבילה אופטית בלמעלה מ-60 ערים. בעיר בורנמות בבריטניה קישרה חברה זו 21 אלף בתים לכבילה האופטית, ממש כמו שרוצה לעשות חברת הסיבים אנלימיטד בישראל.

על העיריות להכיר בתשתית התקשורת כחלק בלתי נפרד מהתשתית העירונית, ולקדם תשתית כזו בשכונות חדשות ובאזורים קיימים, בעצמן או באמצעות חברות חיצוניות. כל עיר תוכל לבחור האם היא מקימה תשתית לצרכיה היא, או שתקים תשתית לתועלת הציבור כולו ותמנע הקמה של תשתיות מסחריות מרובות וכפולות ותוכל להשכיר את שירותיה למפעילי התקשורת. הכלל בתקשורת קובע יש להקים תשתיות מקדימות ביקוש, כדי שלא יווצר מצב בו העירייה אינה מסוגלת לספק את התשתית הנדרשת. לצורך כך יש לעקוב אחר התפתחות הצרכים, ולא פחות מזה – אחרי ההתפתחות הטכנולוגית. יש להכין תכנית אב לתקשורת עירונית, כפי שהכינה עיריית תל-אביב-יפו בפרויקט שדה דב תוכנית 3700; בדומה לתכנית אב לבינוי, למים, לביוב ולכבישים.

אנחנו עומדים על סיפה של מהפכה נוספת, ומי שיתחבר אליה, ישכיל לנצל את יכולותיה, ויפתח יכולות נוספות – יזכה.


ד"ר חיים מזר (מג'ר) פעיל בארגון התקשורת של האו"ם בתחומי רדיו, פיתוח ותקשורת וכן בקבוצת העבודה ITU-T SG5 שמטרתה שימור הסביבה וקידום עיר חכמה. בעל ניסיון של 45 שנה בתקשורת אלחוטית ומרצה עולמי בתקשורת דלת הספק ובסיכוני קרינה מרדיו.

מיקי ברקאי הוא יועץ בכיר בתחום התקשורת, מנתח מערכות מידע מורשה ומנהל את חברת היעוץ ברקאיקום בע"מ.

תגובות