תופעת צבע

תופעת צבע

היא אוהבת צבעים, מאמינה בפרטים, ומגדירה את עצמה בעיקר כ'מייקרית'. המעצבת הבריטית בתאן לורה ווד, בעלת ההופעה הססגונית, חותרת להביא שמחה באמצעות עיצוביה, והיא שם שכדאי לכולנו להכיר

מאת: מיה אור (צילום: באדיבות סטודיו BethanlauraWood)
Designer סגנון חיים

הופעתה הססגונית, ובכלל זה האיפור יוצא הדופן על פניה של בתאן לורה ווד (Bethan Laura Wood), מעידים על ארגז הכלים של המעצבת הבריטית, הכולל בנוסף ובהתאם גם טקסטורות, חומרים ודוגמאות לרוב. אלה, מתברר, נטועים עמוק בתוכה, אורגים את תפיסת עולמה ומהווים חלק בלתי נפרד מאישיותה המלבבת, כפי שעולה משיחה נעימה שקיימה עם Designer.

היא פתוחה, רהוטה ומגובשת בדרכה הייחודית, שהחלה, מסתבר, כבר בילדותה. "תמיד נמשכתי לכל מה שקשור ביצירה, אבל חשבתי שהכוונה היא לאמנות. רק כשהתבגרתי נחשפתי לכך שיש עוד אפיקים ליצור והבנתי שאני רוצה לעצב".

המעצבת בת'אן לורה ווד

חקר חומרי

    שנדלייר Zig Zag: Criss Cross החוקר
    את האור. עוצב בהשראת מסעותיה
    במקסיקו (לחצו להגדלה)

ווד החלה את לימודיה באוניברסיטת ברייטון, שלאחריהם פנתה ללימודי המשך בעיצוב מוצר בקולג' המלכותי לאמנות (RCA) בלונדון, אותם סיימה ב-2009 כבעלת תואר מוסמך (MA). עם סיום לימודיה הקימה סטודיו לעיצוב רב-תחומי העוסק בחקר חומרי, מקיים שיתופי פעולה קבועים עם בעלי מלאכה מיומנים באומנויות מסורתיות מוונציה ומוויצ'נזה, באיטליה, ויותר מכל מגלם את תשוקתה לצבעים ולפרטים.

במסגרת מסלולה המקצועי בילתה ווד תקופות התמחות במוזיאון העיצוב בלונדון ובמלון W במקסיקו סיטי, שהייתה עבורה חוויה חושית רבת עוצמה, המוצאת ביטוי בעיצוביה השואבים השראה מתרבות המקום. כך, למשל, הרושם העז שהותירו עליה הוויטראז'ים שמשתלבים בבזיליקה של הקדושה גואדלופה בעיר, קיבלו פרשנות בדמות סדרת טקסטילים שהוצגה בשילוב פריטי ריהוט באולם התצוגה של חברת מורוסו (המיובאת לארץ על ידי חברת טולמנ'ס) בשבוע העיצוב האחרון במילאנו.

לצד שיתוף הפעולה עם מורוסו מעצבת ווד לחברות כמו ביטוסי, קוודרט, אבט למינטי, טורי בירץ', טוליקס, הרמס וגלריה נילופר, שהייתה הראשונה לעמוד על איכויותיה המיוחדות, ופריטים שעיצבה נכללים באוסף הגלריה.

במהלך הזמן הלא ארוך מאז סיימה את לימודיה הוצגו עבודותיה במוזיאונים נחשבים ברחבי העולם, ובמקביל לעיסוקה בעיצוב היא מרצה, מובילה סדנאות לימוד, ומשמשת כמרצה קבועה בלימודי התואר השני באוניברסיטת ECAL בשווייץ.

עבודתה הזוכה להערכה אף זיכתה אותה בשנת 2016 בפרס מטעם המותג סוורובסקי, שמוענק ליוצרים פורצי דרך, וכן באחת מארבע מדליות המוענקות ליוצרים על תרומתם ללונדון ולתעשיית העיצוב, על ידי The British Land Celebration of Design.

קשת דקורטיבית המשמשת גם כאגרטל

בין טבעי לבין ייצור המוני

כשמבקשים מווד לבחור מילה אחת שתבטא מהי משמעות עיצוב לדידה, היא מתחבטת בין תשוקה לבין פואטיקה, ונוטה לאחרונה. "בחיים סובבים אותנו הרבה אובייקטים, וכדי שבאמת נשתוקק אליהם הם צריכים להכיל איזה ממד פואטי שידבר אלינו", היא אומרת.

צבעוניות, המשחקת תפקיד מרכזי בעיצוביה ועוד יותר מכך בסגנון הלבוש שלה, הייתה אהובה עליה מאז ומתמיד, ולשאלה אם יש צבע אהוב עליה במיוחד היא מגיבה בצחקוק מהול בבעתה מסוימת: "רק אל תבקשי ממני לבחור. אני אוהבת את כל הצבעים. נכון שלפעמים יש קבוצת גוונים שמועדפת עליי בתקופה מסוימת, וכרגע, למשל, אלה גוונים ירוקים ובעיקר סוג של ירוק חלבי. אבל זה משתנה כמובן, ואני גם אוהבת מאוד לערבב ולשלב צבעים שונים".

מקורות ההשראה של ווד הם בעיקר חיי היומיום. "ההסתכלות שלי מאוד פיזית ומושפעת מהסביבה, משווקים, מהנוף העירוני ומדברים שאני נתקלת בהם. גם חומרים ועבודות אומנות מסורתיות משפיעים עליי מבחינת השראה, ובעיצובים מוזמנים היא מגיעה מהזהות של הלקוחות – איזה פרט בחזון החברה או המיתוג שלה שלוכד את תשומת לבי".

   גופי תאורה Trellis שעוצבו בהשראת תכשיטי אומן
   (לחצו להגדלה)

יחסיה של ווד עם הטכנולוגיה, שנתפסת היום ככלי משמעותי מאוד בעולם העיצוב, מתנהלים בעירבון מוגבל. "מבחינה אישית לא גדלתי על תרבות דיגיטל ולא אימצתי אותה ללבי. אני יותר 'מייקרית' שמבקשת לגעת בחומר, לחוש אותו וליצור ממקום פיזי, אבל אני 'לומדת' את המטריה. בהיסטוריה של העיצוב תמיד ניתן לזהות השפעות של הלכי רוח תקופתיים, וכשאני חושבת ששימוש בטכנולוגיה נכון לעיצוב מסוים אני נעזרת בה, דוגמת חיתוכי לייזר שבאמצעותם ניתן להגיע לדיוק של פטרנים מסוימים יותר מאשר בעבודה ידנית".

כמייקרית, שעיצוביה אוצרים בתוכם הקשרים פיזיים ואיכויות אותנטיות של עבודת יד, הקשר הרגשי שמעורר אובייקט חשוב לה מאוד.

"צריך למצוא את הדרך הנכונה ליצור אותו, בפרט היום – נוכח השפע, הצריכה המוגברת ועידן האינסטגרם והסנפצ'אט, שהכל כל כך מהיר ומתנהל כתרבות אינסטנט". דוגמה לכך אפשר לראות בקולקציית השטיחים שעיצבה עבור המותג CC TAPIS, בה כל שכבה וצד של השטיחים הא-סימטריים מציגים מגוון יפהפה של טכניקות ביצוע מסורתיות, שהתפתחו במהלך מאות שנים על ידי אמנים טיבטיים.

הקולקציה נרקמה בהשראת סלעים והיוותה עבור ווד נקודת התייחסות לחקר "פוסט אינסטגרם", בו תמונות דו-ממד מייצגות לשיטתה "זמניות בת-חלוף, שמתנגשת עם המציאות הפיזית והטקטילית ומחלחלת לחיים כסוג של 'היפר זיוף'. סלעים וקריסטלים, לעומת זאת, תמיד סימלו נצחיות ומציאות ריאליסטית של הטבע". ככלל, ההתנגשות בין איכויות הטבע וייצור המוני מתועש הוא נושא שמעסיק את ווד מאז תחילת דרכה בעולם העיצוב, וארסנל העבודות שלה במהלך השנים כולל פריטים רבים הנושאים את השם SUPER FAKE, ובכלל זה כאלה שעיצבה כפרויקט גמר בסוף לימודיה.

"זה פרדוקס שמעניין אותי מאוד. המוטיבים והמרקמים שאובים מהטבע, מתורגמים באופן מלאכותי בדרך הביצוע, ואז 'שבים' אל הטבע באופן בו הם מסמלים אותו בנאמנות מקסימלית למקור". לוחות למינציה, לדוגמה, מטופלים על ידה כאילו היו עץ יקר ולא חומר פשוט וזול.

לחקור ולגדול

תפיסתה האסתטית של ווד מאמינה בפרטים ובקומפוזיציות שנוצרות משילובים שלהם, ותדיר חותרת ליצור עיצובים שיעניקו שמחה. "עיצוב הוא חלק מהחיים, והכל לגיטימי כל עוד הוא עונה על הפונקציה לה נועד ומכוון ליצירת קשר עם המשתמש. לא צריך להגביל אותו בהגדרות אלא דווקא לשאוף ללכת קדימה והלאה". כשהיא נשאלת אם יש סיכוי למצוא אצלה עיצובים נקיי קווים בצבעוניות מונוכרומטית מאופקת, היא מפתיעה ומספרת על פמוטים ופרחי קרמיקה שעיצבה עבור חברה איטלקית קטנה, ואף מציינת שכל עיצוב מתחיל, בעצם, בשחור ולבן הבונים את צורתו הבסיסית, כשאת הצבעוניות היא מוסיפה ומשלבת בהמשך התהליך.

"יש פחות סיכוי למצוא את הצמצום הזה בארון הבגדים שלי" היא מוסיפה בחיוך. ומהי שאיפתה של מייקרית בנשמה כמוה להמשך הדרך? "אני מקווה להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת, לחקור ולגדול, וכמובן ליצור דברים שאנשים יאהבו".

תגובות

Comments are closed