סין – עם הפנים לעסקים: פתח דבר

סין – עם הפנים לעסקים: פתח דבר

מאת: שאולי כצנלסון
מוסף סין סחר ועסקים

צילום: רונן אקרמן

קוראים נכבדים,

להתפתחותה הכלכלית של סין ישנה השפעה מהותית על הכלכלה העולמית. בשנת 2014 הפכה סין להיות הכלכלה הגדולה בעולם במונחי כוח קנייה עם תמ"ג של 17.6 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר של ארה"ב. משקלה של סין בכלכלה העולמית גדל מכ-9.2% בשנת 2010 לכ-15% בשנת 2015, וצפוי להגיע לכ-17.7% בשנת 2020.

מראשית העשור, מנווט הממשל הסיני את הכלכלה המקומית בנתיב המנסה לאזן בין שמירת קצב צמיחה גבוה, ריסון קצב האינפלציה, ושימור היציבות הכלכלית והחברתית בסין. ככלל, חותרת סין להרחבת מאפייני השוק החופשי ושדרוג יכולותיה התעשייתיות והטכנולוגיות של הכלכלה המקומית. תוכנית החומש ה-13, המתייחסת לשנים 2016-2020 נותנת דגש מרכזי לחדשנות, העלאת רמת החיים והצריכה הפרטית, ושיפור מערכי הבריאות. לא עוד תעשייה המבוססת על ריבוי ידיים עובדות ושכר נמוך, אלא הגדלת ההשקעות בדגש על טכנולוגיות ייצור גבוהות ומיתוג המוצרים הסיניים כמוצרי איכות, לצד העלאת משכורות העובדים ושיפור בתנאי העסקתם. התוכנית מאפשרת, לראשונה, להרחיב לשניים את מספר הילדים לכל משפחה, ובכך משפיעה על היקפי הצריכה הפרטית – בעיקר בכל הנוגע למוצרי תינוקות וילדים.

לצד תוכנית החומש, הכריז הממשל הסיני על פרויקט 'דרך המשי' שמטרתו חיזוק הקשר היבשתי בין סין לבין מרכז אסיה, המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. פיתוח נתיבים אלה ישמש קטליזטור להאצת פיתוח מרכז ומערב סין, תוך מתן דגש נוסף לאינטגרציה של סין בכלכלה העולמית.
הצמיחה הכלכלית, הפיתוח הטכנולוגי והעלייה המתמדת ברמת החיים, הפכו את סין ליעד חשוב לחברות הישראליות שמאות מהן כבר פועלות בה. היקף הסחר בין סין לבין ישראל גדל בקצב מרשים מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, מ-54 מיליון דולר בשנת 1992 לכ-10 מיליארד דולר בשנת 2015, מהן שליש יצוא מישראל.

הפוטנציאל העסקי בסין קיים עבור חברות ישראליות ממגוון תחומים: תוכנית החומש ה-13, המדגישה את חשיבות הטיפול בנושאי איכות הסביבה בסין, מייצרת הזדמנות לחברות בתחומי האנרגיה החלופית, הקלינטק והמים. המגזר התעשייתי הסיני, הממשיך להתרחב ולהתפתח ברמתו הטכנולוגית, מהווה שוק יעד חשוב עבור תתי-מערכות ורכיבים, ציוד ומערכי ייצור, מערכות ציוד ובקרה, מערכות ניהול ועוד. מערך השירותים הסיני יוצר ביקושים לחברות בתחומי התקשורת והבנקאות, הצורך בהרחבה ובשיפור משמעותי של שירותי הבריאות בסין מייצר הזדמנות ליצרני טכנולוגיות רפואיות. תחום פוטנציאלי נוסף הוא השוק הצרכני המתפתח, עם מעמד ביניים של כ-400 מיליון איש, המחפש תוצרת איכותית ומגוונת.

לצד ההזדמנות והפוטנציאל הגדול בסין, אין להתעלם מן הסיכונים והאתגרים. יש כלכלנים המזהירים שסין הינה 'כלכלת בועה', העלולה להתפוצץ בכל רגע ולהכניס את המשק הסיני למשבר כלכלי עמוק – ובעקבותיו גם את הכלכלה העולמית, אם כי זו איננה הדעה הרווחת. שנית, הכניסה לשוק הסיני מהווה אתגר משמעותי הדורש הקצאת משאבים לא קטנים וגיבוש אסטרטגיה ברורה לטווח ארוך.

עוצמתה הכלכלית של סין והגידול המתמשך במשקלה בכלכלה העולמית, מחייבים כל חברה המבקשת להתפתח בשוק הגלובלי, לבחון היטב האם וכיצד לכלול את סין בתוכנית פעילותה. הכניסה לפעילות בשוק הסיני הינה 'מסע ארוך', וכל חברה חייבת לבחור בנתיב ובקצב המתאימים לה בתחום פעילותה. "גם מסע בין אלף מילין מתחיל בצעד אחד", אמר החכם הסיני לאו-דזה, ומומלץ ביותר שהצעד הראשון יהיה למכון היצוא.

קריאה מהנה,
שאולי כצנלסון,
סמנכ"ל כלכלה ושירותים מקצועיים
מכון היצוא

תגובות