בא לעשות SHARE: ניגודיות מושלמת

בא לעשות SHARE: ניגודיות מושלמת

מאת: נתן דטנר
סגנון חיים שמנת

מאייר: רני בארי
anibeeri.wix.com/artist-corner-blog

מעטים הם האנשים המגיחים אל העולם כבודדים, אבל נצרבים לנצח כצמדים. אחד כזה הוא סטן לורל, המוכר יותר בשמות הבמה שלו: "לורל" מהצמד "לורל והארדי", או "הרזה" מהצמד "השמן והרזה"

סטן לורל נולד ביוני לפני 126 שנים. הוא אומנם היה קומיקאי מוכשר מאוד, אבל מותר להניח שרק בזכות היותו אחד מצמד, הוא צולח את המאה הקודמת ומופיע במאה הנוכחית כדמות אייקונית, המוזכרת בנשימה אחת לצד צ'ארלי צ'אפלין, האחים מרקס ואבוט וקוסטלו – קומיקאים אמריקאים שהצחיקו את העולם המערבי. צמידותם המוצלחת של לורל והארדי מהווה הוכחה נוספת לטענה שהשלם עולה ומצחיק על סך חלקיו.

לורל, בנו של שחקן, נולד באנגליה והיגר לארה"ב כשחיפש את דרכו בעולם המשחק. אז גם פגש את צ'ארלי צ'אפלין. הארדי, שותפו לימים, יועד לקריירה צבאית, אבל זו הוחלפה בקריירה של מקרין סרטים באולם קולנוע. משם עבר אל קדמת הבמה והשתתף בסרטים אילמים.

המפגש בין השניים התרחש באולפני HAL ROACH, בצילומי סרט אילם. שנים אחדות חלפו, ולורל הספיק להרהר בפרישה מעיסוקו הקומי. אלא שבדיוק אז, השתתף הארדי בקומדיה בה נדרש לבשל שוק טלה. חוסר זהירות גרם לכוויה, ואל הבמה נקרא לורל כדי להחליפו. בסרט הופיעו השניים בסצנות נפרדות, אבל אז גילה המפיק עד כמה מנוגדים ומושלמים הם יחד. בחלוף שנה הוכרזו השניים כצמד קומיקאים עם עתיד מבטיח. הסרט הראשון בו הוכרזו רשמית כצמד היה "The Second Hundred Years" – קומדיה אילמת קצרה, בה השניים מורשעים בפשע ומוכנסים לכלא, אך מצליחים להימלט ממנו. הם חוזרים אליו, לבושים בחליפות ונוהגים בלימוזינה כדי לסעוד עם הסוהרים, ואז מתגלה תרמיתם.
הצמד לורל והארדי שיחק והצחיק בסרטים אילמים רבים, והמשיך עם המעבר לסרטים המדברים. סך הכל יצרו יחד 106 סרטים, במשך 3 עשורים בשנים 1921-1951. פעמים רבות לורל היה אמון על הכתיבה, ההפקה והמשחק, לצדו של הארדי, שהסתפק רק במשחק. וזה לא היה ההבדל היחיד ביניהם.

למען האמת, הניגודים הגדולים ביניהם הם אלה שהפכו אותם לצמד קומי מוצלח כל כך. לורל ניחן במבטא אנגלי מובהק, ולהארדי היה מבטא אמריקאי דרומי. לורל היה אומנם רזה מאוד, אך מגושם בהילוכו, בעוד שהארדי היה שמן, פומפוזי ומלא נוכחות. נוכחותו של הארדי ובטחונו המוגזם הדגישו את הרזון, החידלון וחוסר הביטחון בדמותו של לורל. השילוב המקסים הזה איפשר לשניים לשחק בסצנות מביכות, מוגזמות ואבסורדיות, ולהצחיק עד כאב.
הפנים ותכונות האופי הקומיות והשונות שהציגו שני הגברים האלה הדגימו היטב את דמותו של הגבר בקולנוע האמריקאי באותם ימים. היה זה גבר שנע על הרצף שבין ילדותיות ובגרות, אחריות ושטות, חוזקה מול חולשה, החלטיות מול הססנות, ואפילו גבריות מול נשיות – בעידן שלא העז לחלום על הגבר המטרוסקסואל.

הצלחתם הקומית של לורל והארדי, הנעוצה בשונות שבין הדמויות, הניחה את היסודות לדמויות שהמשיכו את דרכם, כמו אבוט וקוסטלו, למשל. גם במקרה שלהם, הניגודים המובהקים בין השניים הביאו אותם אל התהילה. אבוט – הגבר האחראי, הבירוקרט הרציני; ואילו קוסטלו – הליצן חסר התקנה. אבוט וקוסטלו תרמו אף הם להגדרתו של הגבר האמריקאי בקולנוע של שנות ה-50.

את הייצוג לדמותו של הגבר היהודי הביא אל העולם הצמד היהודי היידישאי: דז'יגאן ושומאכר. השניים, ילידי פולין בתחילתה של המאה הקודמת, היו קומיקאים שהצחיקו ביידיש ועשו הכרה לעולם עם ההומור היהודי הגלותי. גם הם ביססו את מעמדם על הניגוד, ההתנגשות וההבדלה שבין האינטלקטואל החכם, המדבר בשפה גבוהה אך בניגון רכרוכי – שומאכר; לבין הגבר שהוא איש העבודה המחוספס והבור – דזי'גאן.

לזוגיות כמו זו יש מחיר! מעטים הזוגות שנפרדו ופתחו בקריירה נפרדת, כגון סיימון וגרפונקל, דין מרטין וג'רי לואיס. רוב הצמדים הבינו שהקשר ביניהם הוא בל יינתק. הקהל דורש אותם כל הזמן יחד, והחיים בזוגיות הופכים לא פעם – כפי שאנחנו יודעים היטב – לבלתי נסבלים. מספרים שדז'יגאן ושומאכר לא דיברו ביניהם, אפילו לא בחדר הלבשה, אבל המשיכו להופיע כצמד!

אין ספק, לורל והארדי היו ועודם השראה לצמדי גברים קומיקאים, המבקשים לבלוט ולהתבלט בתחום מאתגר, קשה ומאוד תחרותי.

ועכשיו מותר להודות, כשנוצר "צמד הבטלנים" היה ברור שעליו להציג ניגודיות בולטת וחצופה – אבן היסוד להצלחה קומית עפ"י מורשתם של לורל והארדי. לבסוף זכה הצמד בתקשורת העולמית לכינוי The Cool & The Crazy. אני מניח שאתם יודעים מי היה ה-Cool…

מאייר: רני בארי

מאייר: רני בארי (בהשראת צילום ap)

 

שנות ה-60, יום שישי אחר הצהריים, המתנ"ס השכונתי, קריית אליעזר, חיפה. ערימה של ילדי פועלים, בישיבה מזרחית על הרצפה, וזה כבר מתחיל. המסריט מנתב את הפילם בתוך סבך גלגלי השיניים במקרנה העתיקה ו-1… 2 …3. אצלנו קראו לצמד המופלא "השמן והרזה", אף אחד לא הכיר את לורל והארדי. אחד בריטי, השני אמריקאי, וביחד – צמד המצחיקנים שקרע אותנו בילדותנו בקטעי סלפסטיק מטורפים. לא התחכום המילולי של האחים מרקס ולא הגאונות של צ'ארלי צ'אפלין, אלא צמד קומיקאים שגרם לנו להתגלגל על הרצפה מצחוק. בשחור-לבן, ממש כמו גיליון שמנת (טוב, הייתי חייב קצת צבע, אז מרחתי אותו על העניבות).

רני בארי

תגובות