לעשות עסקים עם סין לאחר נפילת המניות

לעשות עסקים עם סין לאחר נפילת המניות

קצב הצמיחה של סין השתנה משמעותית בשנה האחרונה, בלי קשר למשבר המניות הסיניות ב-2015, אך עדיין כדאי לעשות עסקים בסין. עם זאת, יש לבדוק בשבע עיניים כל יצרן, ספק וחברה - ובעיקר, להיפתח להזדמנויות החדשות

מאת: טל רשף
מוסף סין סחר ועסקים

הלחישה שעוברת מפה לאוזן בנושא סין בשנה האחרונה היא שסין כבר לא רצה קדימה כפי שהיא נהגה לרוץ בעבר, וזה נכון; שהיא בקשיים – וגם זה נכון, פחות או יותר; שהיא במשבר – וזה כבר לא נכון; ושאולי כבר לא אטרקטיבי כל-כך לעשות איתה עסקים – וזה כבר דבר שאינו נכון כלל וכלל. דברים רבים נלחשים בנוגע לסין שלאחר נפילת המניות בבורסות הסיניות בשנה שעברה, וצריך לעשות בהם סדר: לנפות את מה ששגוי, ולהבין את משמעות מה שנכון.
אכן, קצב הצמיחה של סין השתנה בצורה משמעותית. היא צמחה במשך כ-40 שנה בקצב של כ-10% בשנה – קצב מהיר ביותר – ודבר זה הוציא את תושביה ממעגל של עוני וקומוניזם לעבר חברה משגשגת וטכנולוגית, ומעצמה עולמית. כיום, לאחר שלוש שנים של התמתנות הדרגתית, היא צומחת לאט יותר, בקצב של כ-6% בשנה.

זה נובע מסיבות שונות שאין להן כל קשר למשבר המניות הסיניות של השנה החולפת. ראשית, לא קל להמשיך לצמוח במהירות כזאת כאשר את כבר מדינה משגשגת ועלויות הייצור שלך גבוהות בקנה מידה עולמי. ככל שמתקרבים אל תקרת הזכוכית קצב הצמיחה הולך ומואט. זה קרה בכל מקום וזה קורה גם בסין. לצד זה, ניצבת גם מדיניות הממשל הסיני המגולמת בתוכנית החומש שלו. המדיניות מגדירה את יעד הצמיחה כאיטי יותר, על-מנת לאפשר למשק ולחברה להסתגל טוב יותר לשינויים העוברים עליהם, ועל-מנת להפנות משאבים לכיוונים נוספים, ולא רק לצמיחה כלכלית.

קצת סדר

כך או כך, המצב הוא שקצב הצמיחה בסין יורד. לצד זאת, גם יש בעיות: אומנם לא קטסטרופליות, אבל בכל זאת בעיות. הממשל, אשר שולט במדינה במתכונת בלתי-דמוקרטית, הולך ונתקל בביקורת, בדעות מתנגדות ובפעילות אופוזיציונית. זה לא מתקיים במבנה של מפלגות מאורגנות, אבל זה נוכח באינטרנט, בבלוגים, בקבוצות דיון. היו עצרות והפגנות שפוזרו חיש-קל, אבל לכולם ברור שזה רק ילך ויגבר. צריך להשקיט את הרחוב, ולשם כך יש להציג הצלחות וליצור סנטימנט חיובי.

בתוך אלה נכנסת הליברליזציה ההדרגתית של המשק. תוכניות הממשל האחרונות פותחות יותר ויותר תחומים לפעילות פרטית ואף למשקיעים זרים, מְניידות את שער המטבע, מסירות הגנה מחברות בבעלות ממשלתית, ובשנתיים אחרונות גם משחררות את המתרחש בבורסות משליטת הממשלה. זה מזרים יוזמה וחשיבה ומעורבות של יזמים למשק – וזאת הרי המטרה – אבל זה גם פותח אותו לסיכונים.

נפילת המניות בבורסות הסיניות בשנה שעברה הייתה מימוש של אחד מהסיכונים הללו: הוא איפשר גם לראות כיצד הממשל מתמודד עם תרחיש כזה – והתברר שהוא לא כל-כך מיומן בכך. נעשו טעויות, התגובות היו מבולבלות, לא ממוקדות, לא בתזמון הנכון לא פעם. זה גרם לביקורת נוספת, לתחושות שליליות נוספות, וכל זה ביחד יוצר קושי שעל הממשל להתמודד איתו מבלי לסובב את גלגל אחורה ולבטל רפורמות.

עשינו קצת סדר? טוב. כמו שראינו, יש קשיים מסוימים אבל להגיד על מעצמה עולמית שצומחת ב-6% לשנה שהיא במשבר זוהי הגזמה מיותרת, והרפורמות והליברליזציה צפויות לקחת את סין עוד הלאה.

צילום: Fotolia

שווה להמשיך לעשות בסין עסקים?

התשובה לשאלה שבכותרת כאן בנויה משתי מלים: 'כן' ו'אבל'. כן, כדאי להמשיך לעשות עסקים בסין, כי זאת אחת משתי הכלכלות הגדולות בעולם, עם נפח ייצור, היקף סחר, היקפי יבוא, רזרבות מטבע חוץ וטכנולוגיות ברמה הגבוהה ביותר.

כן, כדאי לייצא לסין, כי הצרכים שלה עצומים – גם בגלל היקף האוכלוסייה; גם בגלל עליית רמת-החיים והדרישות של האוכלוסייה; גם בגלל הזדקנות האוכלוסייה הדורשת פתרונות טכנולוגיים לגיל השלישי; גם בגלל בעיות הסביבה והאנרגיה שדורשות פתרונות ישראליים; וגם בגלל הצרכים העצומים של התעשייה והתשתיות הלאומיות, בטכנולוגיות ובפתרונות שישראל – על חברות הטכנולוגיה שלה – מסוגלות לספק.

כן, כדאי גם לייבא מסין, כי היא ממשיכה להיות היצרן והיצואן מספר אחד בעולם. יש לה מה להציע, יש לה את שרשראות הייצור היעילות ביותר; והיא מסוגלת לעמוד בדרישות מרחיקות-לכת בתחומי המחיר, האיכות, הכמויות וזמני האספקה. נגמרו הימים של made in China, שמתקלקל לאחר חודשיים.

ובכן, 'כן' – אך לצד זה יש גם 'אבל'. מי שרוצה להמשיך ולפעולת בסין, חיוני שייקח בחשבון שהיא הולכת ומשתנה: זה פותח תחומים חדשים, סוגר תחומים ישנים ומשנה דרכים שבהן יש לפעול. במשק שבו אין הגנה לחברות ממשלתיות והמניות שלהן יכולות ליפול, אין בסין גוף שהינו חסין מפני קריסה.

לפני שמניחים את הכסף על קרן הצבי צריך לבדוק כל יצרן, ספק וחברה בשבע עיניים, ואסור להירדם בשמירה כאשר מדובר בחברה ותיקה ש'המימשל לא ייתן לה ליפול'. זה עולם הולך ונעלם.

לחשב מסלול מחדש

בסין של היום אסור לחפש את המטבע מתחת לפנס. העובדה שישראלים רבים עדיין מייבאים ממנה מוצרי צריכה זולים, לא אומרת שאלה עדיין אטרקטיביים אצלה. לפעמים יבואנים עושים זאת רק מכוחו של הרגל. סין מתייקרת, סין עוברת למוצרים יותר ויותר טכנולוגיים, וסין פותחת תחומים חדשים שישראלים יכולים להיכנס אליהם, להשקיע בהם, להצליח בהם ולהיות ראש העדר במקום להיגרר אחרי העדר.

רוצים דוגמאות של הזדמנויות? בבקשה.

בדקו אפשרויות בתחומי יבוא של אופנה עילית מסין, של יינות סיניים וכלי רכב. בכל אלה התעשייה הסינית נעה קדימה, אך השוק הישראלי עדיין לא גילה זאת.
בדקו אפשרויות של השקעות בחברות טכנולוגיה סינית. חלקן כבר ידועות דוגמת חואה-וויי, ZTE והייסנס, אבל רובן עדיין לא ומחר הן תילחמנה ראש בראש בענקיות השולטות היום בשוקי העולם. נסו לחשוב מה תהיה מכפלת הרווח שלהן למי שמשקיע בהן היום.

בדקו אפשרויות של יצוא טכנולוגי לסין גם בתחומים שפעם היו קשים מאוד לחדירה, הן בגלל פערי תרבות והן בגלל חסמי ממשל. החברה הופכת פתוחה יותר ויותר לעולם, והממשל כאמור מסיר חסמים שהוא הציב בשנים עברו.

יש עוד, אבל זה יספיק בינתיים. נפילת המניות ושאר השינויים שעברה סין לא הורידו את הכדאיות לפעול בה. הן רק הסיטו את מרכזי הכדאיות למקומות אחרים. טוב, זה טבעי.


הכותב הוא מומחה לפעילות עסקית מול שוקי מזרח אסיה, מייעץ ומכשיר עובדים ומנהלים בנושאי שיווק, מו"מ, רכש, ניהול עובדים ורילוקיישן באסיה.

תגובות