נשות בשורה: צופית גרנט

נשות בשורה: צופית גרנט

צופית גרנט: "הייתי רוצה לעזור לחברה שלנו להיות בריאה בחשיבה שלה, שתהיה חברה מכילה, חמה וסובלנית". נשים מובילות בתחומן מסכמות את השנה ופותחות את החדשה

מאת: שחר בן פורת (צילום: בנימין אדם)
סגנון חיים שמנת

צופית גרנט (54), אמא לשני ילדים

שחקנית, אושיית תקשורת ונשיאת עמותת אנוש

לפני כ-12 שנה הגישה צופית גרנט בערוץ 10 תוכנית בשם "שעות אמיתיות". אחד הפרקים בתוכנית הוקדש לבית החולים גהה, ובאייטם האחרון באותה תוכנית היא ראיינה את אחיה, עמירם. בתחילה, כאדם אנונימי המתמודד עם סכיזופרניה, אך במהלך הריאיון חשפה גרנט כי היא למעשה אחותו. "סיפרתי לו בראיון שבמשך השנים התביישתי בו מאוד, וביקשתי את סליחתו", היא מספרת. מכאן הדרך להיותה נשיאת עמותת אנוש הייתה קצרה וברורה.

"אחת הבעיות של התחום היא הסטיגמה שיש סביב מחלות נפש, והעובדה שלא היו אנשים שיודעים לדברר את המחלה, את הכאב ואת ההתמודדות איתו, ובזה התמקדתי בתחילת הדרך. במשך הזמן התפתחתי עד שהפעילות שלי הפכה לחלק משמעותי ומרכזי בחיים שלי. כיום אני מעורבת בעשייה רבה למען פגועי נפש בישראל, והתפקיד שלי באנוש הוא התפקיד המרכזי שלי".

בעשור האחרון, ובמיוחד בשנה האחרונה, חלו התפתחויות רבות באנוש בפרט ובתחום בכלל, וגרנט מצביעה על התחום בו היא מעורבת, אותו היא מגדירה כ"דוברות מתקנת".

"התמקדתי בשינוי הסטיגמה, במטרה להפוך את מחלת הנפש למשהו יותר ידידותי לסביבה, משהו שלא פוחדים לדבר עליו. על סוכרת וסרטן לא נוח לדבר, אבל מדברים. על מאניה דיפרסיה, על דיכאון קליני, על סכיזופרניה, לא מדברים. חשוב להבין, כאשר אחד מהילדים במשפחה עובר משבר נפשי משמעותי, כל המשפחה מעורבת".

גרנט אומרת כי תחום בריאות הנפש בישראל משתנה ויש יותר פתיחות, גם בקרב הציבור הרחב: "אנשים מדברים על ההתמודדות שלהם ויש יותר הבנה שהנפש שלנו כל כך שבירה, ושמחלות נפש מתרחשות בכל מקום, בכל שכבה סוציו-אקונומית, היא לא מפלה בין עשיר לעני, בין מי שיש לו צרות לבין מי שאין לו צרות בכלל. זה שינוי מאוד משמעותי".

כל זה אינו אומר כי אין עוד שינויים שכדאי שיקרו. גרנט, למשל, מחכה ליום שבו אדם המתמודד עם מאניה דיפרסיה, למשל, לא יצטרך להסתיר זאת במקום העבודה, המערכת סביבו תהיה סובלנית, וכאשר ירגיש שמתעוררת בעיה – הוא יוכל לדבר עם הבוס ולצאת לימי מחלה. "זה ייתן לו ביטחון לחיות עם המחלה בידידות. זה השינוי שעוד צריך לקרות, ואני מקווה שיתרחש בשנת 2019".

לבני המשפחה היא מציעה לזקוף קומה וללמוד את כל מה שאפשר על התחום, לבדוק כל טיפול אלטרנטיבי במקביל לטיפול קונבנציונלי. כולל שינוי בתזונה ופעילות גופנית. "אני מקווה שיתנו למתמודדים עם מחלות נפש הזדמנות שווה לחזור לחיים שלהם. הייתי רוצה לעזור לחברה שלנו להיות בריאה בחשיבה שלה, שתהיה חברה מכילה, חמה וסובלנית".

תגובות