הנוהל החדש לגילוי מרצון – הזדמנות אחרונה בהחלט

הנוהל החדש לגילוי מרצון – הזדמנות אחרונה בהחלט

רשות המסים האריכה את הנוהל שוב, עד 2019, אך יש מי שגורם הזמן קריטי עבורו – ועליו להתחיל בתהליך מוקדם ככל האפשר

מאת: יעקב קרטה
סחר ועסקים רווח נקי

ב-13 בדצמבר פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון, הממשיך את הנוהל הקודם שהחל ב-2014 והסתיים בסוף 2016. זהו נוהל פנימי של הרשות (לא חוק או תקנה) שאושר על-ידי הפרקליטות ולמעשה מהווה "שער כניסה" לאנשים שטרם הסדירו את ענייני המס שלהם מול הרשות. הנוהל מקנה חסינות פלילית לאותם אנשים שעברו עבירות מס, בתנאים מסוימים.

נוהל גילוי מרצון מקנה לפונה גם חסינות מלאה מפני עבירות של הלבנת הון שמקורן בעבירות מס, ולכן מדובר בהטבה גדולה מאוד. חשוד או נאשם בהלבנת הון עומד בפני צעדים חמורים, כגון חילוט מלא של הרכוש או כתבי אישום חמורים הדורשים עד 10 שנות מאסר בפועל. בנוסף, אין התיישנות בעבירות אלה. ישנם שלושה מסלולים אפשריים להליך, והרי הם לפניכם.

מסלול מזוהה – במסלול זה ניתן להגיש בקשות רק עם חשיפת השם כבר במועד הבקשה. מסלול זה מתאים למי שהסיכונים בתיק שלו אינם גבוהים מדי, והיתרון הבולט הוא שכבר עם הגשת הבקשה מקבל הפונה חסינות פלילית – בתנאי שעד למועד הגשת הבקשה לא היה קיים מידע מוקדם ברשות המסים על הגילוי.

מסלול אנונימי – במסלול זה ניתן לפנות לרשות המסים בצורה אנונימית, ולכן למעשה עד שלא מגיעים להסדר מס מול הגורם האזרחי ברשות (פקיד שומה, מנהל מע"מ או מנהל מיסוי מקרקעין), לא נחשפים פרטים מזהים. מסלול זה מתאים למי שלא בטוח מה תהיה חבות המס שלו בבקשה והוא רוצה "לשמור" לעצמו את אפשרות המילוט במקרה שהמשא ומתן לא יצלח.

החיסרון המרכזי במסלול זה הוא משך הזמן המוגבל (180 ימים עם אפשרות הארכה חד-פעמית של 90 יום לכל היותר). מי שלא הגיע להסכם עם הגורם האזרחי בפרק זמן זה, בקשתו תידחה והוא יאבד את הזכות לנצל את הנוהל. מניסיון רב שנים בתיקי גילוי מרצון, נדיר שמסיימים הליך שומה בתקופה של חצי שנה; בדרך כלל נדרשת שנה ואף יותר. חיסרון נוסף הוא שלפונה אין חסינות פלילית עד שיחשוף את זהותו, וכל עוד הוא מתנהל אנונימית מול פקיד השומה אין לו יכולת לדעת אם במהלך תקופת המו"מ התקבל מידע לגביו ברשות – דבר שלמעשה יביא לדחיית הבקשה שלו בסוף התהליך.

המסלול המקוצר – מיועד למי שההון המדווח שלו בבקשה הוא עד 2 מיליון שקל, וההכנסה החייבת הנגזרת ממנו לא עולה על חצי מיליון שקל. מסלול זה נוצר עוד בנוהל הקודם ונועד לקצר תהליכים וטיפול בבקשות "קטנות". במסלול זה ניתן להגיש בקשות רק מזוהות עם פרטים, ואין צורך להגיע למשא ומתן מול הגורם האזרחי, אלא רק להגיש דו"חות מתקנים לשנות הגילוי.

למי מיועד הנוהל?

לרבים מאוד! כל מי שמחזיק בחשבון בנק בחו"ל, למשל, ולא הגיש דוח שנתי למס הכנסה; מי שמשכיר דירות ועבר את התקרה הפטורה ממס החודשית (כ-5,000 שקל לחודש לכל הדירות); מי שמכר נכס ולא דיווח על מלוא התמורה שקיבל; מי שהעלים הכנסות, דרש הוצאות פרטיות, דיווח בחוסר למע"מ, הפיק הכנסות חד פעמיות וכיו"ב ועוד. כל אלה יכולים לעשות שימוש בנוהל החדש.

מדוע כדאי להשתמש בגילוי מרצון?

ה"קלף" החזק בגילוי מרצון הוא קבלת חסינות מלאה מפני נקיטה בהליכים פליליים. זוהי הטבה גדולה מאוד, שכן לפי החוק הפלילי ניתן להגיש כתב אישום כנגד אדם על עבירות מס שביצע, עד עשר שנים לאחר העבירה. כך, מדובר בביטול רחב מאוד של החשיפה הפלילית.

בנוסף, במסגרת ההליך נדרש הנישום להגיע לתיקון הדיווחים שלו 10 שנים אחורה, ולכן למעשה הוא נהנה מוודאות לגבי התחשבנות של רשות המסים מולו בעתיד. אם כיום ניתן לבדוק כל אדם ארבע שנים אחורה על דו"חות שהגיש, הרי שלאחר כניסה לנוהל הנישום סוגר את שומות המס שלו ברשות עד וכולל 2017 – וזוכה בשקט נפשי עד 2021.

מה החיסרון בנוהל?

מי שאינו בקיא בנוהל יכול למצוא עצמו מייצג תיק של לקוח ולא מצליח להגיע לתוצאה הרצויה, ובמקרה הגרוע יותר – ייכשל בסיום התהליך.

נוהל גילוי מרצון החדש למעשה מחליף את הנוהל של 2014 והוא בנוי על אותם תנאים ומסלולים של הנוהל הקודם. היות שלא מדובר בחוק או תקנה, אין לו פרקטיקה משפטית, לא פסקי דין ובוודאי שלא הוראות ביצוע ברורות. לפיכך, הנוהל מתנהל בהתאם לפרקטיקה מקובלת שרק מעטים שבאמת מבינים אותו, ובעלי הניסיון יכולים להיכנס בשעריו ולצאת עם תוצאה טובה ורצויה ללקוח.

האותיות הקטנות שחבויות בנוהל החדש לא מאפשרות למי שאינו מומחה בתיקי גילוי לבצע רגולציה והסדרת מס ללקוח בצורה מיטבית. קחו לדוגמא את השאלה הפשוטה ביותר – איזה מסלול מתאים יותר ללקוח? מסלול אנונימי או מזוהה? אנונימי או מקוצר? לכל אחד מהמסלולים פרקטיקה ודרך התנהלות שונה לחלוטין. בכל מסלול ניתן גם להגיע לתוצאות שונות במהלך הדרך.

כך למשל, יש לקוחות שחייבים להיכנס מיידית למסלול המזוהה, כי גורם הזמן קריטי עבורם. היות שהמערכת הבנקאית העולמית שמיישמת את כללי ה-FATCA האמריקאים ואת כללי ה-CRS האירופאיים אוגרת נתונים על אזרחים בכל העולם, ויישום מלא של העברות מידע אוטומטי בין רשויות מס צפוי כבר ב-2018. כך, מי שמחזיק בחשבון בנק בחו"ל למשל חשוף לסכנה שהמידע עליו יגיע לרשויות המס בישראל ואז הנוהל החדש לא יכול לסייע לו.

בשורה התחתונה – עבור מי ששואל אם כדאי "לקפוץ על העגלה" של הנוהל החדש, תשובתי היא חד-משמעית: כן, ועכשיו!


על הכותב: קובי קרטה הוא בכיר לשעבר ברשות המסים, חבר הנהלה מצומצמת ומי שכתב בעצמו את הנוהל לגילוי מרצון של 2014 והיה הפרויקטור של נוהל גילוי מרצון ברשות המסים, עם ניסיון של למעלה מ-1,600 תיקים פעילים.
ליצירת קשר ותיאום פגישה ניתן להתקשר למשרד, לשלוח מייל או להשאיר פרטים באתר הבית של הפירמה. www.cbt-advisors.com | [email protected] | בן גוריון 11, בני ברק, מגדלי ויטה, כניסה B קומה 5 | טל': 03-6167888, קו חסוי: 052-7793888

תגובות