סימני המסחר בממלכת השוקולד

סימני המסחר בממלכת השוקולד

מאבק משפטי סביב חטיף השוקולד 'טופיפי' הביא את ביהמ"ש העליון לאפשר, לראשונה, רישום סימן מסחר על צורתו של מוצר. ד"ר יואב מאז"ה: הפסיקה תביא לפגיעה בתחרות ולעקיפת המגבלות של דיני המדגמים, שנועדו להגן על עיצובים

מאת: ד"ר יואב מזא"ה
טכנולוגיה והייטק פטנטTM
ד"ר יואב מזא"ה

ד"ר יואב מזא"ה (צילום: יח"צ)

דיני סימני מסחר נועדו להגן על מיתוג. בעל עסק יכול לרשום סימן מסחר על שם העסק או על הסמל המסחרי שלו – הלוגו (הסמליל). סימן המסחר נועד להגן על הבידול של היצרן ולכן מאפשר לבעל סימן המסחר למנוע ממתחרים להשתמש באותו סימן. "בידול" הוא מונח המפתח בדיני סימני מסחר ומשמעותו היא שמירה על האבחנה בין המוצרים של בעל הסימן לבין מוצרים של יצרנים אחרים, שמייצרים מוצרים דומים. הגנה זו אינה מוגבלת בזמן, ואם בעל הסימן משלם את האגרות במועד הוא יכול להאריך את חיי סימן המסחר הרשום ללא הגבלה.

דיני מדגמים, לעומת זאת, מאפשרים לרשום כמדגם עיצוב של מוצרים. יצרנים רבים משקיעים רבות בעיצוב המוצר. שעונים, תכשיטים, כלי הגשה וריהוט הם רק כמה דוגמאות למוצרים בהם לפן העיצובי יש משקל משמעותי מאד בקביעת ערכו של המוצר. כל יצרן מעוניין כמובן שאחרים לא יוכלו להעתיק ממנו את צורת המוצרים שהוא עיצב. אך כדי לקבל הגנה של מדגם יש להגיש בקשה לרישום המדגם. את הבקשה חייבים להגיש לפני שחושפים את העיצוב בפני הציבור. הבקשה עוברת בחינה ויש לשלם אגרה. גם אם רישום המדגם אושר, הגנת המדגם היא לכל היותר למשך 15 שנים, שלאחריהן פוקעת ההגנה ולכולם מותר להעתיק את צורת המוצר.

לעקוף מגבלות ולהגביל תחרות

השאלה היא האם יצרן יכול לרשום סימן מסחר על העיצוב של המוצר. יצרן השוקולד טובלרון, לדוגמא, מעוניין כמובן שרק הוא יהיה רשאי לייצר שוקולד בצורה הייחודית של המשולשים. אך הכלי המשפטי הטבעי לכך הוא רישום מדגם. דיני המדגמים נועדו בדיוק למטרה זאת: הגנה על עיצוב של מוצרים. אולם יצרן "טובלרון" יכול לטעון, שהשוקולד בצורת המשולשים הפך עם הזמן לסימן הזיהוי שלו, ולכן שבאופן מהותי זה סימן המסחר שלו ויש לאפשר לו לרשום סימן מסחר על כך כדי להגן על הבידול שלו. במובנים רבים, זו טענה משכנעת למדי.

הבעיה היא שאם מאפשרים רישום סימן מסחר על צורת המוצר, ניתן באמצעות רישום סימן מסחר לעקוף את המגבלות של דיני המדגמים. מדוע לרשום מדגם למשך 15 שנים כאשר ניתן לרשום סימן מסחר, ללא מגבלה של זמן?

רישום סימן מסחר על צורת המוצר תגביל גם את חופש התחרות ותגרום לכך שצורות רבות של מוצרים יהפכו לנחלתם הפרטית של אלה שהקדימו לרשום עליהם סימן מסחר. אם להישאר בתחום הממתקים והחטיפים, חברת נסטלה היתה יכולה לרשום סימן מסחר על צורת האצבעות של "קיט-קט" ואז חברת לית לא היתה יכולה לייצר "כיף-כף" בצורה דומה. אם אסם היו יכולים לרשום סימן מסחר על הצורה של "במבה", כל יצרני החטיפים האחרים היו נאלצים לחפש צורות אחרות לחטיפים שהם מייצרים.

לא ברור שהדבר מומלץ. מהר מאד היו נגמרות הצורות האפשריות לייצור חטיפים ושאר מוצרים. חשוב גם לזכור שלצורות מסוימות ישנם יתרונות ארגונומיים ואחרים. לא במקרה נבחרו הצורות של "במבה", "קיט-קט" וכן הלאה. כך שהשאלה האם ניתן לרשום סימן מסחר על הצורה של המוצר היא שאלה מורכבת, שעלולה להשפיע השפעה דרמטית על היכולת לעצב מוצרים.

יתרון פונקציונלי וערך אסתטי

ניתן היה לצפות שהתשובה המשפטית תאסור, אם כן, לרשום סימן מסחר על צורת המוצר. סימני מסחר נועדו להגן על השם של המוצר או על הלוגו שלו, אבל לא על הצורה של המוצר עצמו. את השם "טובלרון", או את הסמליל של החברה, אפשר לרשום כסימן מסחר. אך אם רוצים לקבל בלעדיות על צורת השוקולד המשולש, הדרך לכך היא דיני המדגמים ולאחריהם צריכה צורה זו להיות פתוחה לאחרים, בדיוק כמו צורת האצבעות של ה"קיט-קט", או צורת הגליל המעוקל של ה"במבה".

אך באופן מפתיע לא כך הם פני הדברים. בפרשת שוקולד "טופיפי" קבע בית המשפט העליון, שניתן לרשום סימן מסחר על הצורה של המוצר אם הצורה מזוהה עם המוצר של היצרן הספציפי, ובתנאי שלצורה של המוצר אין יתרונות פונקציונליים, או ערך אסתטי משמעותי.

כיצד בודקים האם יש לצורה של המוצר יתרונות פונקציונליים, או ערך אסתטי משמעותי? ספק גדול אם מישהו יודע את התשובה. מספר הדעות בעניין זה שווה בדרך כלל למספר האנשים אותם שואלים.

האם ניתן לרשום סימן מסחר על הצורה של דגם המכונית "חיפושית" של פולקסוואגן? תלוי אם חושבים שזו מכונית יפה או מכוערת. הדברים נכונים גם בנוגע לצורת של כפכפי קרוקס, סנדלי שורש, משקפי שמש של רייבאן, עטי פיילוט או פארקר, שעוני סווטש ועוד ועוד.

עם כל הכבוד הרב, בעיני זה מבחן שגוי. ראוי היה לקבוע בצורה גורפת שאין לרשום סימן מסחר על הצורה של מוצרים. לשם כך יש את דיני המדגמים. אולם בית המשפט העליון, ובעקבותיו רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, החליטו אחרת.


הכותב הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו וראש מכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט

תגובות