הסטארט-אפים מזינים את תרבות החדשנות הטכנולוגית

הסטארט-אפים מזינים את תרבות החדשנות הטכנולוגית

מעמדה העולמי של ישראל בתחום החדשנות הוא תולדה של האקו-סיסטם הטכנולוגי הייחודי, שאחד ממרכיביו החשובים הוא חברות הסטארט-אפ שמתדלקות את המשק. הביקורת על תרבות האקזיטים מחמיצה את תפקידן המכריע של חברות אלה ביצירת החדשנות הלאומית

מאת: ד"ר אסתר לוצאטו
טכנולוגיה והייטק ספר ההיי-טק הישראלי

ד"ר אסתר לוצאטו
(צילום: יורם רשף)

לאורך השנה החולפת התפרסמו שורה של דו"חות על-ידי פורומים כלכליים עולמיים ומכוני מחקר, שכולם הצביעו על מעמדה הבולט של ישראל בתחום החדשנות. כך למשל, דו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי – שבו ישראל קפצה 8 מקומות למקום ה-16 בדירוג התחרותיות העולמית הכולל – קבע, כי ישראל הצליחה לשמור על מעמדה בשלושת המקומות הראשונים של דירוג החדשנות העולמי. בדירוג ההון האנושי, ישראל נמצאת במקום ה-18 מתוך 130 מדינות. לפי הדו"ח, ישראל מצטיינת במיוחד בקטגוריית הידע – שבו היא מדורגת במקום השמיני. קטגוריה זו מתארת את המידה שבה כישורי העובדים באים לידי ביטוי בתוך עולם העבודה.

דו"ח זה מצטרף, כאמור, לדו"חות נוספים שמאששים את מה שכבר ידוע – ישראל נמצאת היום בחוד החנית של החדשנות הטכנולוגית העולמית. אפשר כמובן להתבשם מהדו"חות, אך צריך לנתח את הנתונים בעין פקוחה כדי לנסות ולהבין מהם מקורות החדשנות הטכנולוגית הישראלית וכיצד ניתן לשמר אותם לעתיד לבוא.

שיעור הסטארט-אפים יוצא דופן

אחד המנועים החשובים לצמיחת החדשנות הוא תרבות הסטארט-אפים שמאפיינת את ישראל. רבות נכתב ודובר על הדימוי של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ", אבל לא מדובר רק בתדמית. המגזין המוביל לענייני עסקים וטכנולוגיה "ביזנס אינסיידר" קבע השנה, כי "ישראל ממשיכה להניב כמות מרשימה של סטארט-אפים טכנולוגיים מצליחים". המגזין הנחשב, שדירג את חברות ההזנק המצליחות והחדשניות בישראל, טען כי המיתוג של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ", נוצר הן הודות לכמות החברות והיוזמות הפועלות בישראל והן בזכות העובדה שענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק ומייקרוסופט – מחזיקות כולן במרכזי פיתוח מקומיים.

ואכן, מנתוני IVC עולה כי בשנים 2013-2017 קמו בישראל 4,826 סטארט-אפים (הנתונים ל-2017 מתייחסים למחצית הראשונה של השנה בלבד). זהו שיעור יוצא דופן והוא ממחיש היטב את עוצמת החדשנות המקומית. נכון, חלק לא קטן מהסטארט-אפים נסגר וחלקם אף לא מצליחים להחזיר את ההשקעה בהם, אבל היקף החדשנות שהם מייצרים – שבאה לידי ביטוי גם בהיקף הקניין הרוחני – הוא חסר כל פרופורציה להיקף האוכלוסייה.

למרות נתונים מרשימים אלה לא כל בעלי העניין בתעשיית ההיי-טק המקומית מרוצים. הם מבקרים את התופעה שבה חברות ההזנק נמכרות בשלב מוקדם מידי ויוצאים כנגד תרבות האקזיטים. אותם גורמים קוראים להסטת המאמץ הלאומי להצמחת חברות בשלות ובוגרות. אינני שוללת כמובן את הרצון להקים פה תעשייה בוגרת, אבל לטעמי יש לנו נטייה לאומית "לשפוך את התינוק עם המים". תעשיית האקזיטים היא חשובה מאין כמותה לא רק משום שהיא מזרימה הון רב למשק הישראלי, אלא גם משום שחלק מהכספים חוזרים למערכת ומזינים בתורם את הקמת חברות הסטארט-אפ הבאות. עובדה היא שלא מעט יזמים הופכים להיות יזמים סדרתיים המשקיעים את כספי האקזיטים במיזם הבא.

בעיני, הדיון הנצחי סביב הסוגיה: "אקזיט או צ'ק פוינט ישראלית נוספת?" הוא מיותר. אנו נזקקים גם לזה וגם לזה. אך בסופו של דבר תרבות האקזיטים היא תולדה ישירה של ריבוי חברות הסטארט-אפ. כאמור, חלק מהחברות נסגרות, אבל חברות אלה הן יצרניות גדולות של חדשנות טכנולוגית. גם אם הן נסגרות ה-IP שלהם ממשיך לחיות ועובר הלאה בשרשרת המזון שמאפיינת את שוק הטכנולוגיה התוסס שלנו.

לישראל יש יתרון יחסי עצום בהקמת סטארט-אפים ויש להעמיקו ולטפחו. לעומת זאת, יכולתה להתמודד עם ענקים הוא פחות מובהק. ועוד דבר – הסטארט-אפים הם אלה שמושכים לכאן את ענקי הטכנולוגיה, שבתורם מקימים פה מרכזי מחקר ופיתוח המעסיקים מאות אלפי עובדים באופן ישיר ועקיף. ראו למשל מה קרה כאן רק בשנים האחרונות בתחום הרכב המקושר והאוטונומי. קונצרן הרכב הגרמני דיימלר פתח כאן מרכז פיתוח והצטרף בכך ל-GM שכבר פתחה בהרצליה מרכז פיתוח ב-2010. פולקסווגן השקיעה בחברת גט כ-300 מיליון דולר ומחזיקה כ-40% מחברת הסייבר CyMotive של יובל דיסקין. פורד רכשה באחרונה את חברת סייפס בעשרות מיליוני דולרים, ועוד ועוד. גם טויוטה ורנו פותחות כאן מרכזי פיתוח ומגיעות לחפש כישרונות ופתרונות.

אקו-סיסטם טכנולוגי עוצמתי

העוצמה הטכנולוגית היחסית של ישראל בזירה הגלובלית נובעת משילוב של הון אנושי, תשתית טכנולוגית כללית גבוהה ומערך הון סיכון משוכלל. בישראל קם אקו-סיסטם ייחודי שמקורו בזיקה ההדדית והחיבור המוצלח בין האקדמיה, התעשייה והצבא. זו מערכת אקולוגית ייחודית ונדירה למדי שהפכה את ישראל לבית היוצר של טכנולוגיות חדשות בשורה ארוכה של תחומים.

כדאי להתעכב על הזיקה שבין המערכת הצבאית לאזרחית ולממשק הטכנולוגי המשותף להן. מערכת הביטחון מהווה, בעת ובעונה אחת, פלטפורמה וקטליזטור לפיתוחים אזרחיים. לא מדובר רק בזליגה של ידע צבאי, או באזרוח פיתוחים צבאיים, אלא בעיקר בהון האנושי שנודד בין הצבא למערכת האזרחית ובשיתוף הפעולה הפורה בין שתי המערכות, הצבאית והאזרחית, שנוצר לאורך השנים. שיתוף פעולה הדוק זה איננו מבטא רק יחסי ספק-לקוח אלא סוג של שותפות, בין היתר בשל אותו הון אנושי המדלג בין המערכות, מגשר ביניהן ומביא להפריה הדדית ביניהן.

למעשה, מערכת הביטחון מהווה חממה חסרת תקדים במונחים עולמיים לטיפוח הון אנושי טכנולוגי. יחידות העילית של צה"ל מגייסות את מיטב הנוער ומעבירות אותו במנהרת הזמן ישירות לחזית הטכנולוגית העולמית, לעיסוק בפיתוח טכנולוגי מן המתקדמים בתבל. רבים מיוצאי מערכת הביטחון ויחידות העילית של צה"ל, כגון 8200, מאיישים אחר כך את שורות חברות ההזנק שקמות בישראל במספרים שאין להם אח ורע בעולם. צ'קפוינט, קומברס ונייס לא היו קמות ללא הרקע הביטחוני של מייסדיהן. כמוסות הצילום הזעירות של גיוון אימג'ינג פותחו על בסיס ידע שפותח ברפא"ל. זאת ועוד, הן המערכת הצבאית והן המערכת האזרחית משתפות פעולה עם מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה באופן שהוא ייחודי לישראל בהיקפו ובעוצמתו.

להגדיל את ההשקעות במו"פ

אך לא הכל ורוד באומת הסטארט-אפ. מדו"ח התחרותיות העולמי עולה גם, כי הגורמים המסכנים את הצמיחה במשק הינם הבירוקרטיה הממשלתית ושיעורי המס הגבוהים. זה נכון במיוחד למגזר ההיי-טק, שרגיש מאוד לסביבת העבודה ולרמת המיסוי המקומית. חברות יכולות בקלות רבה לנייד את עצמן ואת הקניין הרוחני שלהם למקום אטרקטיבי יותר. לאור רפורמת המס המשמעותית של טראמפ בארה"ב יהיה על הממשלה לבחון מחדש את משטר המס בארץ ולשפר את הסביבה העסקית כדי להבטיח את המשך האטרקטיביות של ישראל לחברות הזרות.

לסיכום, על חשיבותו של היי-טק הישראלי לכלכלה הלאומית לא צריך להכביר מילים. סקטור זה אינו נמדד רק בהיקף המועסקים הישיר או העקיף שלו, אלא גם ובעיקר בתרומתו לייצוא, להכנסת מטבע זר, למובילות הישראלית בשווקים הגלובליים, לזרימת משקיעים והשקעות לארץ ולביסוס מעמדה ומיצובה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. מי שבוחן את ביצועי הכלכלה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים מבין שישראל הפכה מכלכלה מנומנמת לנמר כלכלי טכנולוגי בזכות ההיי-טק. ישראל כבר חצתה את התמ"ג לנפש של מעצמות כמו צרפת ובריטניה ומתקרבת לאלה של ענקיות תעשייה כמו גרמניה ויפן.

האתגר העומד לפתחנו עתה הוא להבטיח את העליונות הטכנולוגית הישראלית לעתיד לבוא ביזרה הגלובלית. זה מחייב לייצר סביבה כלכלית המאפשרת, מעודדת ותומכת ביזמות טכנולוגית לכל אורך שרשרת הייצור. זה מחייב הגדלת ההקצאה לצרכי מחקר ופיתוח, הן מצד הממשלה והן מצד הסקטור הפרטי. זה מחייב את טיפוח ההון האנושי כבר במערכת החינוך היסודית ושימורה לאורך זמן. זה מחייב מערכת תמרוץ, מיסוי והטבות למיזמי היי-טק. זה מחייב את המשך סבסוד המחקר הבסיסי הנעשה בין כותלי האקדמיה. זה מחייב את טיפוח המערכת האקולוגית המיוחדת שצמחה כאן ומשלבת בין צבא, תעשייה, אקדמיה ומחקר. המטרה היא להבטיח את התנועה המתמדת בין הממשק הביטחוני-צבאי לעסקי-אזרחי, אשר בהקשר של שוק קטן יחסית יצר לישראל יתרונות עצומים.


הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

===========================================================================

לפרוץ את גבולות ההיי-טק של 'מדינת תל-אביב'

בנוסף לעבודתה המקצועית כמנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", ד"ר אסתר לוצאטו מעורבת עמוקות בסצנת ההיי-טק המתפתחת בנגב ובפיתוח יזמות טכנולוגית באזור. מעל כל במה אפשרית היא מתריעה על כך שההיי-טק הישראלי הוא נחלת שכבה מצומצמת מידי בחברה הישראלית ומרוכז כל כולו ברדיוס צר של 20 ק"מ, על הציר רמת החייל-הרצליה פיתוח. מעל כל במה אפשרית היא קוראת לבזר את העוצמה הטכנולוגית-עסקית שמתרכזת במרכז ולהסיט חלק ממנה לפריפריה הצפונית והדרומית.

לכאורה, זה כבר מתגשם בשטח. בפארק ההיי-טק החדש והמשוכלל בבאר-שבע צומח אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי, תוך חיבור בין התעשייה לאקדמיה, המושך אליו גם חברות רב-לאומיות. חברות כמו DELL-EMC, לוקהיד-מרטין וענקית התקשורת הגרמנית "דויטשה טלקום" הן רק דוגמאות לכך. באר-שבע אף הוכרזה כבירת הסייבר הלאומית עם העברת מטה הסייבר הלאומי לפארק ההיי-טק ומחקר של אוניברסיטת ברנדייס הכתיר אותה כאחת משבע הערים המבטיחות ביותר להיי-טק בעולם. אך ד"ר לוצאטו מצביעה על כך שמרכיב חשוב בפיתוח הטכנולוגי מתעכב והוא העברת יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל לנגב.

לפי התכנון, אמור היה לקום תוך שנים ספורות בפארק ההיי-טק שסמוך לאוניברסיטה קמפוס התקשוב של צה"ל, שצפוי לאכלס כ-5,000 חיילים ואנשי קבע מיחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא כדוגמת ממר"ם, לוטם חושן ועוד. במקביל, אמורה לקום קריית מודיעין מפוארת שתקלוט את כל יחידות המודיעין של הצבא, לרבות יחידת 8200. זו אמורה להיות תרומה חשובה לחיזוק באר-שבע כבירת המטרופולין הדרומי ולייצר גלגל תנופה כלכלי חשוב שיחלחל גם לערי הלוויין שמקיפות את באר-שבע.

אך המהלך הכפול להעברת יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל דרומה מתעכב ומקרטע. מאבקים בירוקרטיים וכשלי תכנון מעכבים את הביצוע. הדבר נכון במיוחד לגבי יחידיות המודיעין, כאשר שורה של בעיות תחבורתיות מאיימת על ביצוע מעבר אנשי הקבע של החיל לדרום. "אני שואבת עידוד רב ממה שקורה היום בנגב, אך יש עוד הרבה מה לעשות", מציינת ד"ר לוצאטו. "מבחינה טכנולוגית בשנים האחרונות מתחולל כאן מפנה. הפירמה שלנו פועלת היום בשיתוף פעולה הדוק עם שורה של חממות, מאיצים (אקסלרטורים), חללי עבודה וקהילות וירטואלית שצצו כאן בנגב.

"אחד משיתופי הפעולה ההדוקים שלנו הוא עם המאיץ Inno-Negev בהנהלתו של יוסי שביט. עם זאת, נדרש מאמץ לאומי שינווט על-ידי הממשלה כדי שנגשים את החזון של הפיכת הנגב למוקד פיתוח לאומי, שינקז אליו את האנרגיות של הדור הצעיר בישראל. נכון להיום רק 8% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררים בנגב, על פני שטח של 13 מיליון דונם המהווים 60% משטחה של מדינת ישראל, ורק מיעוט מהחברות היי-טק פועלות כאן. הגיע הזמן לפרוץ את גבולות ההיי-טק של 'מדינת תל-אביב' ולהבטיח כי התועלות שמצמיח ההיי-טק הישראלי יגיעו גם ליתר חלקי המדינה".

===========================================================================

תגובות