פטנטים – מכרה זהב של מידע

פטנטים – מכרה זהב של מידע

המידע המגוון המגולם בפטנטים בנוגע לתהליכים ומגמות טכנולוגיות, הוא אוצר בלום המאפשר למקד פעילות עסקית של חברות, ולשרת מקבלי החלטות וקובעי מדיניות בהחלטות קריטיות הנוגעות למדיניות מו"פ והשקעות

מאת: אלון שפירא
טכנולוגיה והייטק פטנטTM

בשנים האחרונות עסקה המידענית ענבר יסעור במתן שירות חיפושי פטנטים ליזמים וממציאים. למי שלא בקיא בז'רגון המקצועי של עולם הקניין הרוחני נסביר, כי בדרך לרישום פטנט על המצאה נדרש שלב בחינה מקדמי, הבודק פרסום קודם של המצאה באמצעות חיפוש מקיף. מכיוון שתנאי מקדמי לכשרות רישום פטנט הוא, בראש ובראשונה, חדשנות המצאתית וראשוניות, רצוי לוודא באמצעות חיפוש מקצועי שהיא אכן כזו, בטרם מתקדמים בהליכי הגשת בקשת הפטנט לרישום.

ענבר יסעור, המנהלת את פורום המידענים בישראל ומרצה בטכניון, מציינת, כי ההכרה בחיפוש פטנטים כמקצוע, הדורש התמקצעות ומיומנויות מורכבות, הולכת ומתרחבת בעולם. באירופה, בארה"ב ובמזרח הרחוק העיסוק בחיפוש פטנטים כמקצוע דורש השתלמויות ממושכות ובקרוב יידרש כל אדם המבקש לעסוק כמחפש פטנטים לעבור תהליך הסמכה וקבלת רישיון מיוחד לעסוק בתחום.

ענבר יסעור (צילום: שרון בוכבינדר)

כחלק מתהליך ההתמקצעות, יסעור פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם PatBase, אחד ממאגרי הפטנטים המובילים המכסה מעל מאה רשויות פטנטים בעולם ובעל כלי אנליזה מתקדמים לניתוח סטטיסטי של פטנטים. הוא גם היחיד המכסה כיום את רשות הפטנטים הישראלית ואת הפטנטים הנרשמים בה בטקסט מלא, דבר המאפשר לבצע בין השאר גם חיפושי Freedom To Operate בשוק הישראלי – בדיקה הבוחנת האם הפטנט המבוקש מפר פטנטים אחרים – דבר שהיה בלתי אפשרי עד לאחרונה. העובדה שניתן כיום באמצעות מאגר הפטנטים PatBase לבצע אנליזה סטטיסטית גם על הפטנטים הנרשמים בישראל, פותחת תחום חדש ומהווה כר פורה לתובנות מחקריות ועסקיות הרלוונטיות לשוק המקומי בישראל.

היכרותה העמוקה של יסעור עם תחום הפטנטים והכלים השונים לאיתורם וניתוחם, מאפשרים לה לספק מידע רב ערך לשימושם המושכל של מגוון רחב של גופים – החל מחברות טכנולוגיה ותיקות ועד סטארט-אפים בראשית דרכם ובנוסף – חברות מסחור אוניברסיטאיות, ספריות אקדמיות וגופים האמונים על קביעת מדיניות.

Patent Analysis – מידע קריטי לחברות עסקיות

ניסיונה של יסעור בחיפוש פטנטים וההתפתחות של הכלים המחשוביים, הובילו אותה להשתלב במגמה התופסת כיום תאוצה בעולם והיא ה-Patent Analysis – שימוש במידע האצור בפטנטים, ניתוחו ועיבודו לתובנות, על מנת שישמש את מקבלי ההחלטות במגזר העסקי והציבורי.

"יותר ויותר מתברר עד כמה הפטנטים מהווים מקור עשיר של מידע ייחודי, שאת רובו לא ניתן למצוא במקורות אחרים", היא מסבירה. "במקרים רבים, פטנטים הם הראשונים להצביע על תהליכים ומגמות בכל תחומי המו"פ והחדשנות הטכנולוגית. הם גם יכולים להצביע על התפתחות ענפים כלכליים חדשים ועל הפוטנציאל העסקי הטמון בהם. אם המידע הזה מנותח נכון ומעובד נכון הוא יכול להוות כלי בעל ערך עצום למקבלי ההחלטות ולמנהלים בחברות עסקיות ובארגונים ממשלתיים".

"למידע מסוג זה יש חשיבות עצומה בעולם העסקי", מדגישה יסעור. "הפטנטים יכולים לספק תשובה על שאלות רבות. למשל, כשחברה מתכננת לחדור לתחום טכנולוגי חדש ובלתי מוכר היא חייבת לבדוק האם מדובר בקרקע בתולה, או באזור שכבר נכבש על-ידי מתחרים. מיפוי וניתוח פטנטים בתחום טכנולוגי מוגדר, מאפשרים לזהות קשרים בין חברות וממציאים, White Spaces ופערים בתחומים העשויים להפוך להזדמנויות עסקיות.

"מדובר בסוגיה עסקית ממדרגה ראשונה, כאשר כל החלטה שגויה עלולה לעלות לחברה כסף רב. אחרי הכל, אין טעם להיכנס לתחום כלשהו, להשקיע בו משאבים ולגלות אחר כך שמישהו אחר כבר שם, או מקדים אותך באופן משמעותי. לכן, מדובר במידע קריטי לחברות עסקיות", היא מוסיפה.

צילום: חיפושית

המידע המופק מפטנטים יכול גם לשמש כלי למודיעין תחרותי. למשל, כאשר חברה רוצה ללמוד על פעילות המתחרים, מיקומם בזירה הרלוונטית, זיהוי חוזקות וחולשות המתחרים, היא יכולה להפיק תובנות רבות מתוך מאגרי הפטנטים. "אפשר ללמוד מהפטנטים לא רק במה עוסקת החברה כיום, אלא גם לאן פניה מועדות בעתיד, מהם שוקי היעד שלה בעולם, האם מדובר בשווקים רוויים או לא, על אילו תחומים היא מגנה באמצעות פטנטים ועל אילו לא", מבהירה יסעור ומוסיפה, כי "באותה מידה ניתן להתרשם אילו תחומים היא זנחה ולכן אפשר אולי לחדור לתוכם כיום".

זה לא נגמר בכך. חִשבו למשל על התחרות העזה על כוח אדם טכנולוגי, המתנהלת בין החברות בעולם. ניתוח המידע הגלום בפטנטים יכול לשמש את מחלקות משאבי האנוש וציידי ראשים, שכן מצוי בו מידע מפורט על הממציאים ופרטי הקשר שלהם. הפטנטים יכולים ללמד רבות על עובדי הפיתוח של החברה ועל מהלך דרכם המקצועית.

שימוש אפשרי נוסף במידע המופק מפטנטים הוא במסגרת תהליכי בדיקת נאותות שחברות מבצעות לפני רכישת חברות אחרות. לרוב הערכת שווי כוללת בתוכה את תיק הקניין הרוחני של החברה, ומחקר מדוקדק של הפטנטים עשוי לגלות את שווים המדויק של הפטנטים שברשותה.

גם קרנות הון סיכון עשויות למצוא עניין במידע המופק מפטנטים, למשל, לצורך השקעה עתידית בתחומים מתפתחים. "יש לנו דוגמא עכשווית", מספרת יסעור. "לאחרונה מיפינו את כל תחום הקנאביס הרפואי, התופס תאוצה עצומה בארץ ובעולם. המידע כולל ניתוח מדוקדק של השחקנים המרכזיים בתחום, ממציאים מובילים, שיתופי פעולה ומגמות ויישומים שונים. זהו מידע רב ערך, למשל עבור חברות תרופות, המעוניינות לשחק תפקיד בזירת הקנאביס הרפואי".

מידע פטנטי במגזר הציבורי

בדומה לתובנות שאפשר להפיק ממאגרי הפטנטים ברמה העסקית, ניתן להשתמש בתובנות אלו לצורך קביעת מדיניות מחקר ופיתוח לאומית. מדינות רבות ובהן ישראל עוסקות באופן שוטף בעיצוב מדיניות המחקר והפיתוח הלאומית, על מנת לשרת יעדים כלכליים וחברתיים מגוונים, והמידע שמעובד ומנותח מתוך הפטנטים יכול, לדברי יסעור, לסייע בגיבוש תובנות משמעותיות, המבוססות על נתונים. התובנות אשר ניתן להפיק ממידע שכזה עשויות להיות בעלות חשיבות כלכלית משמעותית, בייחוד כאשר משאבי המחקר והפיתוח מוגבלים, למשל בהקשר של השקעה וחלוקה תקציבית לפרויקטי מו"פ במימון המדינה. מדינות רבות בהן קנדה, דנמרק, שוויץ וצרפת השכילו לשלב ברשויות הפטנטים אנליסטים המבצעים מחקר וניתוח סטטיסטי מבוסס מידע פטנטי ומסייעים לגופי המימון בקבלת החלטות הקשורה באסטרטגיית ניהול תקציב המו"פ הממשלתי.

בנוסף, מידע המופק מפטנטים יכול לסייע בידי המדינה בגיבוש מדיניות בנוגע לפטנטים שכבר מצויים בבעלותה. יסעור מספרת על פרויקט ייחודי במימון משרד המדע והטכנולוגיה, בראשות פרופ' ניבה אלקין-קורן וד"ר שרון בר-זיו מהמרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, במסגרתו מופו כל הפטנטים בבעלות ממשלתית. הדבר מספק למשרד המדע, כמי שאחראי על עיצוב מדיניות המו"פ, יכולת לגבש מדיניות כזו בהתאם למידע העולה מתוך מיפוי זה.

"התרגלנו לראות בפטנטים כלי משפטי, שהוא במקרים רבים יעיל ואפקטיבי לצרכי הגנה על בעלות בהמצאות, אבל מתברר שהוא בעל ערך לא פחות חשוב בתחומי מחקר מגוונים, שכן המידע שאוצרים בתוכם הפטנטים הוא לא רק עצום בכמותו, אלא גם באיכותו והוא בעל חשיבות לניתוח תהליכים טכנולוגיים, עסקיים וכלכליים", מציינת ד"ר שרון בר-זיו, שמרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר וחוקרת במרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, המשתפת פעולה עם ענבר יסעור בשורה של מחקרים המתבססים על ניתוח המידע פטנטי.

מחקר נוסף בו שיתפו פעולה יסעור וקבוצות מחקר מהמרכז למשפט וטכנולוגיה, בראשות פרופ' ניבה אלקין-קורן וד"ר בר-זיו ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, בראשות ד"ר דפנה גץ, ובמימון משרד המדע והטכנולוגיה, מעניין במיוחד. מחקר זה ביקש לבדוק כיצד ניתן למנף את תחום המחקר המתפתח של תאי גזע עובריים ברמה הלאומית. "באמצעות אנליזה סטטיסטית של אלפי פטנטים, גילינו נתונים מאוד מעניינים בתחום מחקרי זה, שהוא שנוי במחלוקת מבחינה אתית ומוסרית במדינות רבות בעולם", מדווחת ד"ר בר-זיו. "התובנות שהתקבלו מניתוח הפטנטים חידדו באיזו מידה למדיניות המו"פ בכל מדינה יש השפעה ניכרת על התפתחות המחקר בתחום תאי הגזע. בהשוואה בין-לאומית יכולנו לאתר את הפוטנציאל הישראלי בתחום זה בהשוואה למדינות אחרות, שבהן קיימות מגבלות שונות על מימון וביצוע מחקר בתאי גזע".

מחקר אחר, מעניין לא פחות, נוגע לתחום הסייבר, שנחשב לאחד מהיתרונות היחסיים של ישראל בעולם ומשגשג מאוד כלכלית בשנים האחרונות, עם לא מעט חברות בין-לאומיות הפועלות בארץ. "מתברר לנו מניתוח הפטנטים בתחום עד כמה רוב הקניין הרוחני שמאחוריו ממציאים ישראלים שייך למעשה לחברות בינלאומיות זרות הפועלות בארץ, בעיקר באמצעות מרכזי מחקר ופיתוח, ולא לחברות ישראליות. המידע הזה יכול לשרת את הממשלה בבואה לקדם חברות ישראליות על פני חברות זרות", מדגישה ד"ר בר-זיו.

עם הפנים קדימה

מגזר נוסף שעשוי למצוא עניין בניתוח המידע המופק מפטנטים הוא המגזר האקדמי. אוניברסיטאות מחקר מקצות משאבים נכבדים למחקר ופיתוח ולקבלת תמיכה במחקרים חדשים, אך בבואן להחליט לאילו תחומים לפנות הן לעיתים מגששות באפלה. "האקדמיה מבינה איזו תועלת ניתן להפיק מהמידע הנצבר בפטנטים, מבהירה יסעור. "מיקוד משאבים בתחום מבטיח יכול להניב ערך כלכלי לצד ערך מחקרי עצום, ממש כמו שהשקעה בתחום רווי עלולה לגרום למשאבים רבים לרדת לטמיון. זה מאפשר לחברות המסחור באקדמיה להחליט בצורה מושכלת האם להשקיע במחקר מסוים אם לאו. מדובר אחרי הכל בכסף ציבורי. לכן, אוניברסיטאות מובילות בעולם כדוגמת אוניברסיטת אוקספורד מטמיעות את השימוש באנליזת פטנטים ככלי בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות שלהן".

בינתיים התחום גם מתמקצע מבחינה מתודולוגית. בעולם מתקיימים כנסים בנושא, משרד הפטנטים האירופאי, ארגון הקניין הרוחני הבינ"ל (WIPO) וה-OECD עוסקים במרץ בפיתוח סטנדרטים ומתודולוגיות לניתוח סטטיסטי של פטנטים ובקשות פטנטים, ומאגרי המידע המובילים כדוגמת PatBase מפתחים טכנולוגיות המאפשרות לנתח את הפטנטים באופן חדשני, תוך חשיפת מידע שלא ניתן היה להגיע אליו בעבר. השימוש באנליזת פטנטים לצורך חילוץ תובנות למקבלי ההחלטות אפילו זכה לכותרת, שעוד נשמע עליה הרבה בעתיד: "IP Statistics For Decision Makers”.

להערכת ענבר יסעור וד"ר שרון בר-זיו, היכולת להפיק מידע רב-ערך ממאגרי הפטנטים רק תתרחב בעתיד הקרוב. הדבר נובע מהגידול במספר הפטנטים, מהתעצמות הכלים הטכנולוגיים לניתוחם וממעורבות גופים בינלאומיים בפיתוח מתודולוגיות. "יש כיום מעל 100 מיליון פרסומי פטנטים בעולם ומספרם גדל בקצב של מיליונים לשנה", הן מדגישות. "אם ייעשה שימוש נכון בהם הדבר עשוי לסייע למקבלי ההחלטות במגזרים השונים – ציבורי, אקדמי, עסקי – לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם, אשר נעשים לא פעם בתנאי אי וודאות".

תגובות