רישום פטנטים על תוכנה – הדור הבא

רישום פטנטים על תוכנה – הדור הבא

שורת החלטות משפטיות חדשות בארה"ב מסדירה את דרך המלך לרישום וקבלת פטנטים בעולם התוכנה. עו"ד רועי מלצר, עורך פטנטים וראש מחלקת תוכנה בפירמת עורכי הפטנטים Ehrlich & Fenster, מסביר ומפרט

מאת: גליה היפש
טכנולוגיה והייטק פטנטTM

סערות גדולות עברו על עולם הפטנטים בתחום התוכנה בשנים האחרונות. החלטה מ-2014 של אחד מבתי המשפט האמריקניים, שהובילה לשינויים בהגדרות הפטנט בעולם התוכנה, הביאה לגל של ביטולי פטנטים בתחום (Alice Corp. v. CLS Bank International). רק בחודשים האחרונים החלה להתבהר התמונה ונעשה אט-אט סדר בתחום. שורת החלטות חדשות של בית המשפט הפדרלי בארה"ב ותזכיר מוגדר היטב שמשרד הפטנטים האמריקני פרסם ב-2 לנובמבר מסדירים את דרך המלך לרישום וקבלת פטנטים בעולם התוכנה וקובעים כי: (1) הליך תוכנתי המשפר פעולת מחשב או טכנולוגיה מבוססת מחשב הם כשירי פטנט ו- (2) פתרון טכנולוגי מסוים ולא מופשט לבעיה או דרך מסוימת כדי להשיג תוצאה רצויה (בניגוד לרעיון לפתרון או תוצאה בלבד) הם כשירי פטנט.

במילים אחרות, בקשה לפטנט התובעת פתרון טכנולוגי חדש והמצאתי לבעיה טכנולוגית תתקבל כפטנט. הכוונה היא לפתרון טכנולוגי שיש בו הגדרה של פתרון מוגדר וייחודי לבעיה, ולא רק רעיון כללי. אם יש מספיק אלמנטים שמתווים דרך ספציפית לפתרון הבעיה – קבלת פטנט אפשרית.

פורטפוליו פטנטים – ערך למשקיעים

רועי מלצר (צילום: יח"צ)

מי ששמח על כך שנעשה סדר בדברים הוא עו"ד ועורך הפטנטים רועי מלצר, ראש מחלקת תוכנה בפירמת עורכי הפטנטים ארליך & פנסטר (Ehrlich & Fenster), אחת הפירמות הגדולות והדומיננטיות בתחום הזה בישראל ואחת היחידות שלה הבנה עמוקה בהליכי קבלת פטנט בארה"ב. בראיון מיוחד עמו מסביר עו"ד מלצר מדוע חשוב כל כך לסטארט-אפ שרוצה לגייס כספים ולהרחיב את פעילותו, לרשום פטנטים על הטכנולוגיה שלו: "כאשר חברה צעירה מגיעה עם מצגת ומספרת סיפור מסחרי, סיפור המסגרת בד"כ זהה אצל כולן – יש בעיה בתחום, הפתרונות הקיימים בתחום לא מספקים, ואנחנו פותרים את הבעיה בצורה אחרת, טובה יותר, זולה יותר, רווחית יותר ו/או יעילה יותר.

"שלד הטיעון הזה מלווה כמעט כל חברה שבאה לגייס כסף. אבל הפתרון הטכנולוגי המתואר במצגת על-ידי עדויות של לקוחות, או באמצעות גרפים או אנימציות יפות, מציף למשקיע שיושב וצופה במצגת שאלות חשובות: מה נותן ערך לחברה, אם אחרי ההצלחה מישהו ייצא לשוק עם אותו פתרון? במידה והפתרון איננו תהליך סודי שלא ניתן לפיצוח (לדוגמא, אלגוריתם סודי המורץ בשרתי החברה) הדרך היחידה של החברה לתת מענה היא להציג זכויות קניין רוחני על הפתרון הטכנולוגי. בניית תיק פטנטים יוצרת נכסים לחברה ועוזרת למשקיעים להגדיר את היתרונות הטכנולוגיים של החברה לטווח ארוך. פורטפוליו פטנטים נותן מעטפת סביב ההבטחה המסחרית שעולה מהמצגת ולכן חייבת להיות קורלציה בין השניים".

מלצר מוסיף ומסביר: "בשנים האחרונות יצא לנו לייצג גופי השקעה גדולים מסין ומארה"ב. גם כאשר מדובר בתוכנה, גופי השקעה רוצים לדעת מה תיק הפטנטים כולל ומה החוזק שלו. הם מתעניינים בזכויות של פטנטים בארה"ב, אבל גם בזכויות בסין, או באירופה. אם יש התאמה בין ההבטחה לבין תיק הפטנטים גם למשקיע קל להבין במה הוא משקיע. כשאין התאמה בין ההבטחה המסחרית לבין תיק הפטנטים נותרות שאלות רבות ללא מענה.

"בנוסף, מחקר של IVC שיצא בשנה שעברה הוכיח שסטארט-אפ שרשם לפחות פטנט אחד שיפר באופן משמעותי את סיכוייו לגייס כספים ממשקיעים. המחקר, שבדק את לקוחות Ehrlich & Fenster כמדגם מייצג לחברות היי-טק ישראליות המחזיקות בבעלותן פטנט והשווה למאגר החברות הכולל ברישומי IVC, העלה כי לקוחות המשרד אשר רשמו פטנט נהנו מ-58% יותר סיכוי לגייס הון, 21% יותר סיכוי לביצוע אקזיט ואף הצליחו לגייס סכומים גבוהים יותר מיתר החברות במדגם, כך שלפטנט יש משמעות גדולה להצלחה העסקית העתידית של הסטארט-אפ".

ארה"ב, סין ואירופה

כאשר סטארט-אפ ישראלי, שמכוון את מוצריו לשוק הגלובלי רוצה לרשום פטנט, היכן הוא צריך לעשות זאת? באיזו מדינה?

"הכל תלוי במתווה האסטרטגי של החברה ובשוקי היעד של מוצריה ושירותיה. בדרך כלל, רישום פטנט בארה"ב נותן את הערך המשמעותי ביותר. רוב ההגשות נעשות בארה"ב, באירופה ובסין. אלה שלוש הגשות נפרדות, אך אלה הם גם שוקי היעד העיקריים. צריך לזכור שלכל תחום יש את שוקי היעד הטבעיים שלו.

"לחברה ישראלית יש יתרון גדול להגיש רישום פטנט גם בישראל, כי אם המחקר והפיתוח נעשה בישראל ואחד העובדים פתאום עוזב ורוצה לפתוח עסק מתחרה, פטנט שנרשם בישראל יגדיר חלק מנכסי הקניין הרוחני של החברה בישראל ויכול לעודד אותו להימנע מתחרות.

"היום, לאחר שורות החלטות שניתנו בתחום התוכנה, ההבדל העיקרי בין בחינת פטנטים בארה"ב לאירופה הוא יותר ב"איך" נבחנת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית. בארה"ב, למשל, חדשנות של אלמנטים שאינם טכניים טהורים יכולה עדיין לתרום להמצאתיות. באירופה מתייחסים רק לאלמנטים הטכניים/טכנולוגיים כתורמים לחדשנות ההמצאה. ברוב המקרים עדיין קל יותר לקבל פטנט בתוכנה בארה"ב מאשר באירופה, אך לאור קווי המתווה החדשים של משרד הפטנטים האמריקני, הבחינה הולכת בכיוון הבחינה האירופית שמחפשת פתרון טכנולוגי של ממש לבעיה טכנולוגית מוגדרת.

"הסינים היו נגד רישום פטנט על תוכנה לאורך שנים, אבל בשנים האחרונות נפתחה שם הדלת לרישום פטנט על תוכנה. בסוף אוקטובר האחרון פורסמו קווים מנחים לבחינת פטנטים בתוכנה בסין שמקלים את הגשת הפטנט שם וחשוב לעשות זאת גם בשוק הזה".

מה לגבי רישום פטנטים על אפליקציות?

"אין בעיה לרשום פטנט על אפליקציה. צריך לבחון גם אותה לפי השאלה האם יש כאן פתרון טכנולוגי לבעיה טכנולוגית, שהוא גם חדש וגם המצאתי. הכוונה היא לאפליקציה שמתארת תהליך ייחודי שלא היה קיים עד היום. לדוגמא, הליך המשלב בתוכו עיבוד נתונים שהתקבלו מממשק משתמש ייחודי, כמו למשל מצלמה, GPS, סנסור לביש, או כל ממשק משתמש אחר. יש דוגמא מפורסמת לכך: חברת סנאפצ'אט הגישה מעל 20 פטנטים שכולם נוגעים לפיצ'ר שלה שנקרא ג'יאו פילטר, המאפשר לגולשים לבחור פילטר תמונה המותאם למיקום".

אבטחת מידע וביג דאטה

מי קהל היעד שלכם כפירמה?

"קהל היעד שלנו הוא כל החברות במשק – מגדולות עד קטנות. אנחנו מטפלים באחוז ניכר מהקניין הרוחני של האוניברסיטאות בישראל, בחברות fortune500, בסטארט-אפים בתחילת דרכם וברישום פטנטים של אנשים פרטיים. בתחום הפטנטים לתוכנה אנחנו מנהלים פורטפוליו פטנטים עבור עשרות סטארט-אפים בתחום. ואנחנו אף כותבים פטנטים לחברות אמריקאיות שפועלות בארה"ב. בנוסף, צריך לזכור שבעקבות הגשת הפטנט של חברת Digital Layers שאותה ייצגנו, הבאנו להחלטה תקדימית של רשם הפטנטים הישראלי הקובעת שהמצאה בתחום התוכנה היא המצאה כשירת פטנט, מה שלא היה ברור קודם בישראל, ולכן זה הישג והחלטה שמשנה את כללי המשחק לטובת החברות".

באיזה תחום תוכנה נרשמים כיום הכי הרבה פטנטים?

"תמיד מתמודדים עם הבעיות הכי עכשוויות. היום רושמים הרבה פטנטים באבטחת מידע, בענף הביג דאטה שנקרא deep learning וגם בתחום הנהיגה האוטונומית והמציאות הרבודה. גם פיתוחים הקשורים לטיפול בעומס שקיים כיום על הרשתות הסלולריות הם פופולריים מאוד".

תגובות