זכויות יוצרים ברשת

זכויות יוצרים ברשת

עידן האינטרנט שינה את כללי המשחק בנוגע לזכויות יוצרים ואף יצר 'אגדות אורבניות' באשר לשימושים המותרים, עם הסברים מרחיקי לכת. מה מותר ונכון ומה לא: מדריך מקוצר לזכויות יוצרים ברשת

מאת: עו"ד מיכל לוצאטו
טכנולוגיה והייטק פטנטTM
עו"ד מיכל לוצאטו (צילום: יורם רשף)

עו"ד מיכל לוצאטו (צילום: יורם רשף)

אין ספק שעידן האינטרנט שינה את כללי המשחק בכל הנוגע לזכויות יוצרים.

פעמים רבות יוצר מוותר על השליטה הפיזית ביצירתו לטובת הסיכוי לחשיפה, ומצב זה יצר בלבול רב בכל הנוגע למה מותר ומה אסור לעשות ברשת מבחינת זכויות יוצרים, ואפילו יצר מעין "אגדות אורבניות" בנוגע לשימושים המותרים עם הסברים מרחיקי לכת.

מטרת המאמר הזה הוא לעשות קצת סדר בבלגן ולעזור לכם, הקוראים, להבין אחת ולתמיד מה נכון או לא נכון בכל הנוגע לזכויות יוצרים ברשת.

אם התמונה מופיעה בתוצאות החיפוש בגוגל מותר לי להשתמש בה.

לא נכון.
העובדה שהתמונה מופיעה בתוצאות החיפוש של גוגל לא אומרת דבר על היותה יצירה מוגנת או לאו. אם אתם מעוניינים לעשות שימוש בתמונה אתם צריכים לבדוק האם מדובר ביצירה מוגנת, ובמידה וכן עליכם ליצור קשר עם בעל הזכויות כדי לקבל רישיון שימוש.

אם אני לוקח ציור של מישהו אחר ומשנה בו משהו, אז אני לא מפר זכות יוצרים.

תלוי.
במידה ומדובר בשינוי מהותי, אשר משנה לגמרי את היצירה, או מעניק לה הקשר חדש לחלוטין, אז ייתכן שיראו ביצירה החדשה כיצירה עצמאית נפרדת. אבל אם מדובר בשינוי מינורי כך שהיצירה החדשה עדיין מתבססת באופן מהותי על היצירה המקורית, אז יראו את היצירה החדשה כ"יצירה נגזרת", אשר עשייתה שמורה לבעל זכות היוצרים ביצירה המקורית בלבד, כך שאם יצרתם יצירה נגזרת ללא קבלת אישורו של בעל הזכויות, אתם מפרים זכות יוצרים.

אם התמונה הועלתה לפייסבוק מותר לי להשתמש בה כי היוצר ויתר על הזכויות שלו.

לא נכון.
זוהי אחת הטעויות הנפוצות ביותר. היוצר אינו מוותר על זכויותיו כאשר הוא מעלה תכנים לפייסבוק. כמובן שפעולת השיתוף היא חוקית (ואף רצויה), מכיוון שבפעולה זו לא נעשה עותק נוסף של היצירה. במאמר מוסגר אציין, כי תנאי השימוש של פייסבוק אכן מעניקים לרשת פייסבוק עצמה (ולא לגולשים בה) רישיון שימוש רחב מאוד לעשות שימוש בקניין הרוחני של הגולשים, אשר אותו ניתן לסיים ע"י מחיקת התוכן (אלא אם שותף ע"י אחרים ולא נמחק, נכון לתנאי השימוש העדכניים בעת כתיבת מאמר זה).

אם אני מעלה תמונה של מישהו אחר, אבל נותן קרדיט לא הפרתי זכות יוצרים.

לא נכון.
זוהי גם טעות נפוצה שנובעת מהבלבול בין שתי זכויות שונות של היוצר. האחת היא זכות היוצרים והשנייה היא הזכות המוסרית. זכות היוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה פעולות מסוימות כגון העתקה, פרסום, ביצוע פומבי ועוד. הזכות המוסרית היא זכות היוצר שיצירתו תיקרא על שמו ולא ייעשה בה פגם/סילוף או פעולה פוגענית. הזכות המוסרית היא זכות אישית שלא ניתנת להעברה והיא עומדת ליוצר גם אם אין לו זכות יוצרים ביצירה, או אם ויתֵר עליה או העביר אותה לאחר. אם העליתם תמונה של מישהו אחר תוך מתן קרדיט, הזכות המוסרית לכאורה נשמרה (קרדיט) אך עדיין נעשתה פעולה אשר הפרה את זכות היוצרים.

אם אני מעלה תמונה של מישהו אחר אבל יש עליו לוגו/WATERMARK לא הפרתי זכות יוצרים.

לא נכון.
ראו את התשובה לסעיף הקודם.

אם אני לוקח כמה תמונות והופך את זה לקולאז' אז בעצם יצרתי משהו חדש ולכן אני לא מפר זכויות יוצרים.

תלוי.
בדומה לסעיף 2 התשובה תלויה במספר גורמים, בין היתר בשוני שבין היצירה המקורית ליצירה החדשה.

אפשר להעתיק סטטוס. זה לא נחשב ליצירה מוגנת כי זה קצר.

לא נכון.
סטטוס בהחלט יכול להיחשב ליצירה ספרותית מוגנת. כמובן שככל שמדובר בביטוי קצר כך עליו להיות יותר ייחודי ומקורי על מנת לענות על דרישות החוק, אבל נקודת המוצא צריכה להיות שסטטוס הוא יצירה מוגנת אותה אסור להעתיק ללא קבלת אישור מהיוצר (וכמובן תוך הענקת קרדיט).

"זה בכלל לא צילום יצירתי". אם אני יכול לצלם את אותה התמונה בדיוק אז אני יכול להשתמש בה.

תלוי.
על מנת שיצירה תזכה בהגנת זכות היוצרים עליה לעמוד בדרישת המקוריות, שנבחנת לפי שני מבחנים עיקריים: מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות, כאשר רף היצירתיות שנקבע הוא מינימלי. בנוסף, לפי הפסיקה יש להתייחס גם למבחן המקור – הדרישה שמקור היצירה יהיה ביוצר ולא בהתבסס על יצירה אחרת (יצירה עצמאית). נחזור למשפט האמור. אם הצילום המדובר הוא למעשה שכפול של צילומים קודמים עד כדי כך שלא מתקיימת דרישת המקוריות, הרי שהוא לא יזכה להגנת זכות יוצרים ולכן ניתן לעשות בו שימוש. לעומת זאת, אם מדובר ביצירה מקורית מוגנת, העובדה שניתן לצלם את אותה התמונה בדיוק לא הופכת את השימוש בה למותר, ואף יותר מזאת – גם אם תרחיקו ותצלמו את אותה התמונה בדיוק ותעשו שימוש בתמונה שאתם צילמתם בעצמכם, היא מהווה העתק מפר של היצירה המוגנת ולכן אתם עדיין נמצאים בסיטואציה של הפרה, גם אם מדובר בצילום שלכם.

מותר לי להשתמש בדמות מוכרת (למשל מיקי מאוס) אם אני ציירתי אותה בעצמי.

לא נכון.
בדומה לתשובה של סעיף 8, עשיית העתק של יצירה קיימת מהווה הפרה של זכות יוצרים, ובמקרה של דמויות מוכרות כגון הדמויות של דיסני מהווה גם הפרה של סימני מסחר, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.

אם התמונה מוגנת בזכויות יוצרים, אסור לי להשתמש בה בכלל ללא אישור מהיוצר.

לא נכון.
למרות כל האמור במאמר זה, יש לזכור כי זכות היוצרים מקנה לבעליה שליטה על שימושים רבים ונרחבים ביצירה, אך לא מדובר בשליטה מוחלטת. כך למשל זכות היוצרים אינה חלה על רכיבים כגון רעיונות ועובדות. מעבר לכך, חוק זכות יוצרים מגדיר מהם השימושים אשר נחשבים למותרים, גם ללא קבלת היתר מהיוצר, כאשר הנפוץ והמוכר מכולם הוא השימוש ההוגן (ראו בסוף המאמר הרחבה). כך מאזן המחוקק בין שני אינטרסים שלעיתים סותרים זה את זה – הרצון ליצור יצירה עצמאית, אל מול הרצון ליהנות מיצירות קיימות ואף להסתמך עליהן על מנת ליצור יצירות חדשות. לכן, כאשר ברצונכם לעשות שימוש ביצירה מוגנת, כדאי לבדוק האם שימוש זה יכול להיחשב ל"שימוש הוגן", או לשימוש מותר אחר.


הכותבת הינה שותפה-מנהלת במשרד עורכי הדין לוצאטו, המספק שירותי ייעוץ משפטי וליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי, עם דגש על דיני קניין רוחני, אינטרנט ותקשורת, וניסיון רב בטיפול במיזמים טכנולוגיים, תאגידים, יזמים, חברות, מפתחי אפליקציות, ממציאים ואנשי היי-טק
www.luzzattolaw.co.il
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.

תגובות