“ההיי-טק הישראלי אינו יכול להישאר אי של מצוינות ואיכות”

“ההיי-טק הישראלי אינו יכול להישאר אי של מצוינות ואיכות”

"מטרתנו היא להביא להגדלת התשואה הכלכלית-חברתית מההיי-טק הישראלי", אומר מנכ”ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, בראיון מקיף על האתגרים שבפני ההיי-טק הישראלי, תוכניות הרשות להתמודדות עימם, מדיניות הממשלה להרחבת מעגל ההיי-טק ומיצוי הפוטנציאל שלו

מאת: יואל צפריר (צילומים: עופר וקנין)
טכנולוגיה והייטק ספר ההיי-טק הישראלי

מי שסוקר את ביצועי ההיי-טק הישראלי בשנתיים-שלוש האחרונות יכול רק להתבשם מהנתונים. בכל הפרמטרים המרכזיים – גיוסים, רכישות, יצוא – ההיי-טק הישראלי רשם שיאים חדשים. כך למשל, סך הגיוסים של חברות ההזנק בשנת 2016 רשם שיא של 4.8 מיליארד דולר, נתון המשקף עלייה של 20% בהיקף עסקת הגיוס הממוצעת וצמיחה בסבבים מאוחרים יותר. היקף הרכישות שביצעו חברות ההיי-טק הישראליות בשנה זו עמד על 8.5 מיליארד דולר, כאשר רבע מהחברות הרוכשות רשמו עלייה בהיקף הרכישות. גם יצוא ההיי-טק המשיך לצמוח והגיע להיקף של 8.5 מיליארד דולר והוא חולש כיום על כמחצית מהיקף יצוא השירותים של ישראל.

אין ספק שמדובר בנתונים פנטסטיים ונראה ששנת 2017 תמשיך את מגמת השגשוג. לפחות מבחינת האקזיטים, השנה החולפת תירשם כשנה מוצלחת ביותר של ההיי-טק הישראלי, כאשר העסקה שהטביעה את החותם המרכזי הייתה – איך לא – רכישת מובילאיי ע”י אינטל בהיקף חסר תקדים של 15.3 מיליארד דולר. גם מכירת נוירודרם לתאגיד מיצובישי תמורת 1.1 מיליארד דולר, ומכירת פלאריום לאריסטוקרט האוסטרלית תמורת חצי מיליארד דולר תרמו את שלהן למאזן המכירות החיובי.

הקלות רגולטוריות ושינויי מיסוי

אך לא הכל ורוד בממלכת ההיי-טק הישראלי ולא מעט מומחים חוששים שאנו מתקרבים לתקרת הזכוכית של הענף. אותם מומחים מצביעים על מספר חסמים מרכזיים העומדים בפני המשך הגיאות בענף ובראשם – המחסור בכוח אדם טכנולוגי. אתגר נוסף הוא המימון, שכן נראה שתיאבון הסיכון של המשקיעים בעולם נמצא במפלס ירידה או לפחות סובל מתנודתיות. ההאטה בהשקעות הון סיכון בארה"ב בשנים האחרונות מאיימת על ההיי-טק הישראלי שניזון, רובו ככולו, מהון סיכון זר. גם ההעדפה של הקרנות להשקיע השקעות המשך בשלבים מאוחרים בחברות הפורטפוליו שלהן על פני השקעה בחברות חדשות וצעירות, מאיימת על ההיי-טק הישראלי שזקוק להון בשלבי הסיד והפרה-סיד.

לתוך המציאות המרוכבת הזו נכנסת רשות החדשנות, שהיא הזרוע הארוכה של הממשלה ליישום מדיניות ההיי-טק הלאומית והחדשנות הטכנולוגית. הרשות, שהוקמה על בסיס לשכת המדען הראשי במטרה לספק מענה לאתגרים החדשים שמגזר ההיי-טק מתמודד מולם (ראה מסגרת), החלה לפעול רשמית רק בשנת 2016. אהרון אהרון, מנכ”ל הרשות, אומר בראיון מיוחד ל”ספר ההיי-טק השנתי” של דה מרקר, כי הממשלה ערה לבעיות ולאתגרים שעימם מתמודד סקטור ההיי-טק ומצביע על שורה של הקלות רגולטוריות ושינויים שיזמה הממשלה כדי להתמודד מול המציאות החדשה.

איך כל זה בא לידי ביטוי בפועל?

“קודם כל, הממשלה עדכנה את סביבת המיסוי של חברות עתירות ידע בישראל בתגובה לפרסום תקנות ה-BEPS, שמטרתן למנוע ניוד רווחים של חברות עתירות ידע למדינות מיטיבות מיסוי ומקלטי מס ברחבי העולם. במסגרת זו, אני מזכיר, התקבל בשלהי 2016 תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שעיקרו הורדת מס החברות לחברות עתירות ידע מ-25% ל-6%-12%, כתלות באופי החברה, והטבות נוספות במס על דיבידנד ובמס על רווחי הון.

"שנית, באוגוסט 2017 הכנסת אישרה הצעת חוק להסרת חסמים בירוקרטיים ולהקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות בתחום ההיי-טק בישראל. מטרת החוק היא להתאים את הרגולציה על שינויים מבניים בחברות לצורכיה של תעשיית ההיי-טק, אשר מאופיינת בשינויים עסקיים תכופים וצמיחה מהירה. שלישית, בתחילת שנת 2016 הכנסת אישרה תיקון לחוק האנג'לים, אשר הרחיב את תחולת הטבת המס הניתנת למשקיעים יחידים על השקעה בחברות היי-טק בשלבים התחלתיים של פעילותם".

בוא נתעכב לרגע על החוק להסרת חסמים. מה הוא מציע למעשה?

"החוק מרחיב את תחולתן של הקלות מס בשינויים מבניים שונים, דוגמת מיזוג ופיצול של חברות והעברת נכסים. בנוסף, הוא מסיר חסמים ביורוקרטיים, כדוגמת הצורך באישור מנהל רשות המיסים לביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות ולפיצול אנכי. אני מעריך שהוא צפוי להגביר את האטרקטיביות של עסקאות מיזוגים ורכישות עבור משקיעים וחברות".

להגדיל את היצע ההון האנושי

אין ספק שאחת הבעיות המרכזיות המעיקות על הענף הוא המחסור בכוח אדם טכנולוגי מיומן. מרכזי המו"פ חוטפים את המהנדסים הבכירים ולכל היתר לא נשאר. אחת האינדיקציות לכך היא עלות ההעסקה הגבוהה של מהנדסים בישראל, המשקפת היצע נמוך ביחס לביקוש. לפי נתונים שאתם פרסמתם, בין השנים 2005 ו-2015, השכר הממוצע בהיי-טק עלה ב-38%, בעוד השקל התחזק ב-13% אל מול הדולר בשנים אלה.

"אתה צודק ואנחנו אכן התרענו על כך כבר בדוח החדשנות הקודם שלנו לשנת 2016. זה הביא לכך שבתחילת 2017 התקבלה החלטת ממשלה להוציא לפועל תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק. התוכנית מגייסת לפעולה את כלל השחקנים הרלוונטיים בממשלה ומציבה יעדים להגדלת היצע ההון האנושי לתעשייה. בין היתר, נקבע כי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה תפעל לגידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק, הממונה על התעסוקה תפעל לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק, בדגש על נשים, חרדים ואוכלוסיית המיעוטים ורשות החדשנות תפעל לקידום הכשרות חוץ-אקדמיות הרלוונטיות לתעשיית ההיי-טק.

"לצורך כך הקמנו מסלול המכונה 'סיירות תכנות'. בנוסף, הוחלט לנקוט צעדים שונים להגדלת פוטנציאל ההון האנושי לתעשיית ההיי-טק באמצעות שילוב כוח אדם מחו"ל: ישראלים חוזרים, עולים חדשים ואזרחים זרים. התוכנית כוללת הן מאמצים ארוכי-טווח להגדלת פוטנציאל כוח האדם המיומן והן פעילויות קצרות-טווח למיצוי הפוטנציאל הקיים.

"אני חייב להדגיש כי לרשות החדשנות תפקיד קריטי במסגרת מאמצים אלה, מתוקף היותה הגוף הקרוב ביותר לתעשיית ההיי-טק, והגוף האמון על המשך שגשוגה של תעשיה זו כמנוע צמיחה למשק הישראלי. הזירה החברתית-ציבורית ברשות, שהחלה לפעול השנה, תפתח פתרונות לצרכים ולאתגרים של התעשייה בתחום ההון האנושי ותפעל יחד איתה להטמעתם".

יש לא מעט גורמים בתעשייה שמתריעים מפני הכוונה לייבא לכאן מהנדסים זרים. האם אין מקורות אנושיים בתוך ישראל שניתן מהם לגייס עובדים להיי-טק?

"יש כמה מאגרי הון אנושי זמינים ואנו בהחלט סבורים שניתן לשלבם בתעשיית ההיי-טק. מאגרי הון אנושי אלה קיימים, כאמור, בעיקר במגזרים שרמת ההשתתפות שלהם בהיי-טק נמוכה יחסית – נשים, ערבים, חרדים ועובדים מבוגרים. מאגר נוסף הוא של אקדמאים בעלי מיומנויות גבוהות, אשר מבקשים לעבור הסבה מקצועית, ובפרט בוגרי תארים במקצועות מדעיים. אוכלוסייה זו היא קהל המטרה של הכשרות חוץ-אקדמיות לתכנות (coding bootcamps) – מסלולים מהירים ואיכותיים להשתלבות בהיי-טק עבור מי שאינם בוגרי מקצועות ההיי-טק המובהקים. מאגר אחר הוא של עובדים ותיקים בתעשיית ההיי-טק, אשר מתקשים לשמור על מקומם במעגל התעסוקה בהיי-טק בגילאים המבוגרים, 45 ומעלה".

למנף את הערך הכלכלי של ההיי-טק

אחד הטיעונים המרכזיים של בעלי דעה ועניין בתחום הוא שפעילות המו"פ רבה שמבוצעת במשק – ובפרט במרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות ובחברות הזנק – היא בסיס ליצירת ערך טכנולוגי רב בישראל, אך הערך הכלכלי נוצר דווקא מחוץ לישראל. מה דעתך?

"זו אכן אחת החולשות במערכת ואני חוזר ומתריע על כך. מדובר באתגר רחב יותר – הפער בין הערך הטכנולוגי הרב שמייצר ההיי-טק לבין השפעתו הכלכלית המוגבלת יחסית על המשק הישראלי. להבנתנו הישגי ההיי-טק הישראלי – שהפך את ישראל בעשורים האחרונים למוקד חדשנות גלובלי – אינם מחלחלים מספיק ליתר ענפי המשק ולשכבות רחבות יותר באוכלוסייה והם אינם נהנים מפירות ההצלחה של ההיי-טק. חשוב רק על הפערים בשכר הממוצע במשק – בעוד שהכר הממוצע בהיי-טק עומד על 21,000 שקלים השכר הממוצע הכללי עומד על 9,800 שקלים. גם שיעור המועסקים בהיי-טק מכלל העובדים במשק עומד רק על 8% ונתון אינו משתנה מזה עשור. אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר כבר הצביע על כך שניידות חברתית, כלומר היכולת לטפס במעלה עשירוני ההכנסה, עוברת במקרים רבים דרך לימודים רלוונטיים ולאחריהם השתלבות בענפי ההיי-טק.

"אומר יותר מזה, על אף עצימות החדשנות הטכנולוגית הגבוהה שלה, המשק הישראלי לא מצליח לצמצם את פער הפריון מהכלכלות המפותחות. בהקשר הספציפי – אכן מודל החדשנות הישראלי מבוסס ברובו על יצירת ערך טכנולוגי, בעיקר בחברות הזנק ובמרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות, ומערכת החדשנות הישראלית נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח מנגנונים יעילים ל'תפיסת' הערך הכלכלי הנובע מהערך הטכנולוגי שנוצר בה.

"המכלול הזה מעמיד בפני רשות החדשנות משימה חשובה: להביא להגדלת התשואה הכלכלית-חברתית מההיי-טק הישראלי. משימה נוספת היא לשמר ולחזק את ההובלה העולמית בחדשנות העולמית וזאת נוכח התחרות העזה בעולם. במילים אחרות, החדשנות הטכנולוגית היא מפתח להצלחה כלכלית של ישראל, אך היא רחוקה ממיצוי. לכן האסטרטגיה של הרשות היא לפעול לכך שהחדשנות הטכנולוגית הישראלית תהיה לא רק מנוף להצלחה כלכלית, אלא להצלחה כלכלית מכלילה ובת-קיימא".

כיצד אתם פועלים לתת מענה לכך?

"מעבר למה שכבר ציינתי בנושא כוח האדם, שינויים רגולטוריים והטבות מס, אנו מייצרים מהלך לסיוע לחברות מוטות חדשנות נוספות לגדול ולצמוח בישראל כ'חברות שלמות'. בחברה שלמה מתקיימים לצד המו"פ גם ייצור של רכיבים מתקדמים, תמיכה טכנית גלובלית, הנדסת מוצר וייצור, עיצוב, תפעול עולמי, חשבות, כספים, לוגיסטיקה ועוד. ההשפעה הכלכלית הגדולה של חברות אלה מתבטאת בעיקר ביכולתן להעסיק עובדים רבים בעלי משלחי יד שונים בשכר גבוה. לכן זה יעד אסטרטגי מרכזי שלנו ואני שמח לציין שהמגמה המבורכת של התפתחות חברות צמיחה, עליה דיווחנו בדוח החדשנות 2016, מעידה כי השאיפה הזו להגדלת ההשפעה הכלכלית מהחדשנות הישראלית איננה בגדר משאלת לב בלבד".

נחזור לחברות הרב-לאומיות

"מהלך נוסף הוא הגדלת הערך הכלכלי שמניבים מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות בתחום. כפי שאנו מדגישים כל הזמן, לחברות הרב-לאומיות ישנה השפעה חיובית גדולה על מערכת החדשנות הישראלית, בדגש על הידע והמומחיות שהן מביאות איתן, אשר 'זולגים' לשאר מרכיבי מערכת החדשנות. אולם, גם פה הפוטנציאל הכלכלי הגלום בפעילות של החברות הרב-לאומיות בישראל אינו ממוצה. חברות אלה, האחראיות על כמחצית מההשקעה במו"פ עסקי בישראל, פועלות בישראל לרוב במתכונת של מרכזי מו"פ וההשפעה הכלכלית שלהם במעגלים נוספים במשק הישראלי מוגבלת. ככל שנשכיל ליצור תמריצים מתאימים עבור חברות אלה כדי שירחיבו את פעילותן בישראל לחלקים בשרשרת הערך מעבר למו"פ בלבד, כך תגדל ההשפעה שלהן על המשק הישראלי".

מה לגבי המימון בהיי-טק? גם זה אתגר לא קטן בימים אלה.

"הנושא של פיתוח תשתיות מימון הוא אחד הנדבכים המרכזיים בעבודה שלנו. לכאורה, בשוק משוכלל אין צורך בהתערבות ממשלתית בפעילות זו, אך בתעשייה קטנה כמו בישראל, התערבות ממשלתית ממוקדת עשויה לסייע לצמיחת מקורות מימון פרטיים המצויים במחסור. במסגרת זו אנו מזהים במערכת החדשנות הישראלית מחסור בכלי חוב, המגביל את יכולתן של חברות חדשניות לצמוח בישראל. לכן אנו פועלים לעידוד פעילות זו במסגרת תוכנית ערבויות לבנקים, שמטרתה להגביר את היקף האשראי לחברות היי-טק בצמיחה.

"אנחנו גם מגבשים, ממש בימים אלה, בשיתוף עם הנציבות האירופאית וקבוצת בנק ההשקעות האירופי, מגוון כלי מימון שנועדו לחברות היי-טק בשלבי תחילת הצמיחה במכירות, המבקשות לממן את הגברת קצב צמיחתן על בסיס הכנסותיהן ואינן נגישות כיום להלוואות בנקאיות. כמו כן, אנו בוחנים את הצורך בקרן ייעודית לשלבי הניסויים הקליניים במדעי החיים. זה נדרש במיוחד לגישור על 'עמקי מוות מימוניים' המונעים מחברות טובות להגיע לשווקים, תוך השתתפות בסיכון על מנת לעודד חברות לקחת סיכונים טכנולוגיים גדולים יותר.

"אני מזכיר שפעילות זו הייתה ליבת התמיכה הממשלתית בחדשנות בישראל. היא ממשיכה גם כעת להוות רובד מרכזי באסטרטגיית רשות החדשנות, אך אם בעבר מטרתה העיקרית הייתה להגדיל את היקף פעילות המו"פ בתעשייה בישראל, הרי שכיום מיוחסת חשיבות גדולה יותר לחיזוק איכות המו"פ, ההשפעה המשקית שלו ויכולתו למנף את החברה לפעילות כלכלית משמעותית".

לפתח יתרון לתעשיות היצרניות

הזכרת את התחרות העולמית. כבר בדוח החדשנות 2016 הצבעתם על כך שמערכת החדשנות הישראלית ניצבת, לאחר הובלה עולמית ארוכת שנים, בצומת דרכים. למה התכוונתם?

"זה פשוט למדי. ההשקעה הגוברת של מדינות אחרות בחדשנות טכנולוגית, ביחד עם התחרות העזה בין חברות הטכנולוגיה בעולם וקצב השינויים המהיר בעולמות אלו, מחייבות פעולות לחידוש צמיחה מהירה של קטר ההיי-טק וחיבור חזק יותר לשאר קרונות המשק. דריכה במקום, ולו של שנים בודדות, עלולה לעלות לנו באובדן ההובלה שהושגה במאמץ רב בעשורים האחרונים, ובהרחבת הפערים אל מול הכלכלות המפותחות. כדאי לנו ללמוד מההיסטוריה המודרנית על המהירות שבה כלכלות מובילות במדע וטכנולוגיה איבדו את מעמדן התחרותי, בעיקר על רקע שחיקת ההסכמה החברתית-פוליטית בנוגע לחשיבותה של החדשנות והירידה בהשקעת המקורות הנדרשים לכך. אחרי כל זה, עמדת רשות החדשנות היא כי ביכולתנו לבצע קפיצת מדרגה נוספת הדומה בעצמתה ובהשפעתה לפריצת ההיי-טק בשנות ה-90' של המאה הקודמת. לדעתי, ההיי-טק הישראלי בשל לכך, שכן נתוני היסוד הם מאוד חזקים.

בעולם מדברים רבות על "המהפכה התעשייתית הרביעית" – הטמעת חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית, כמו רובוטיקה מבוססת בינה מלאכותית ואוטומציה. עד כמה ישראל ערוכה לכך?

"נגעת בנקודה חשובה. זה לא סוד שתעשיות הייצור שלנו ניצבות בצומת דרכים. הן מתקשות להתחרות אל מול עלויות הייצור הנמוכות בכלכלות המתפתחות, בעיקר במזרח, ומנגד לעתים הן אינן עומדות ברף האיכות הגבוה של חברות יצרניות במערב. כפי שפירטנו בהרחבה בדוח החדשנות 2016, הסיבה המרכזית לכך היא עצימות טכנולוגית נמוכה והיעדר חדשנות ברמה מספקת, מאפיינים בעייתיים במיוחד בתעשייה שאיננה נהנית מקרבה לשווקים המרכזיים, או מיתרונות לגודל.

"אנו סבורים שבהיעדר פעולות נחושות ואפקטיביות יימשכו המגמות הנוכחיות של שחיקה והגדלת פערים יחסית לענפים המקבילים בכלכלות המפותחות. וצריך לזכור – נוכח היקף התעסוקה הנרחב בתעשיות אלה כיום, התממשות תרחיש זה נושאת השלכות חמורות ברמה הכלכלית-חברתית: רמת האי-שוויון תעלה והניתוק בין ה'כלכלה המסורתית' ו'כלכלת ההיי-טק' ילך ויחריף. לקיטוב הזה יש גם היבט גיאוגרפי, שכן בעוד חברות ההיי-טק מרוכזות בגוש דן ובמטרופולינים הגדולים, הרי שרוב תעשיות הייצור ממוקמות בפריפריה.

"מכאן הדגש שאנו שמים על תעשיות אלה. אנחנו מאמינים שרתימת מנוע הטכנולוגיה והיזמות לתעשייה היצרנית יכולה להביא לעצירת השחיקה בתעשייה זו ולפתח עבורה יתרון תחרותי בר-קיימא. יש חשיבות עצומה לכך שהתעשייה בישראל תשתלב במגמות טכנולוגיות עדכניות, ובראשן מהפכת 'המפעל החכם', או כפי שציינת 'המהפכה התעשייתית הרביעית', שממנפת התפתחויות בתחומי הרובוטיקה, למידת מכונה, אינטרנט של הדברים וביג דאטה לייעול תהליכי ייצור והגדלת הפריון. ההובלה הישראלית בטכנולוגיות אלה, יחד עם התרבות היזמית המפותחת בישראל, מייצרת תנאים לקפיצה משמעותית ברמת החדשנות והפריון בתעשייה היצרנית".

לאמץ אסטרטגיה של חדשנות

עד כמה עצם הקמת רשות החדשנות נותנת מענה לכל האתגרים שציינת?

"להבנתי הקמת רשות החדשנות בעת הזאת מסמנת הבנה בקרב מקבלי ההחלטות שקפיצת מדרגה מבוססת חדשנות מחייבת שינוי במדיניות. השינוי הזה בא לידי ביטוי בייעוד שנקבע לרשות החדשנות, כפי שכבר ציינתי – קידום חדשנות ויזמות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה בת-קיימא. למעשה, מוטלת עלינו משימה כפולה: לשמור ולחזק את נכסי החדשנות ולמנף טוב יותר נכסים אלה בדרך להרחבת ההשפעה הכלכלית של ההיי-טק על כלל המשק.

"לשיטתנו, הרחבת ההשפעה צריכה להתבטא, בסופו של יום, בהגדלת שיעור המועסקים בחברות חדשניות. כדי להגשים יעד זה עלינו לקדם ולפתח את כלל ענפי התעשייה, בין אם מדובר בענפי ההיי-טק ובין אם בתעשיות מסורתיות. אנו סבורים שפריצה משמעותית של גבולות ההיי-טק תתרחש רק אם נשכיל לפתח מערכות חדשנות מובילות לצד המערכות הקיימות כיום. החזון שלנו הוא שחברות רבות במשק, בכל הענפים, יאמצו אסטרטגיה של חדשנות טכנולוגית, יפתחו באמצעותה יתרונות תחרותיים ויעסיקו עובדים בשכר ופריון גבוהים.

"אסור שההיי-טק הישראלי יישאר אי בודד של מצוינות ואיכות במשק. מדינת ישראל לא יכולה עוד להסתפק בהישגיה המופלאים של תעשיית ההיי-טק כמערכת סגורה. חייבים להבטיח שהישגי הענף יחלחלו לשכבות רחבות באוכלוסייה ולענפים רבים יותר בכלכלה, תוך שמירת מעמדה המוביל של ישראל בזירת החדשנות העולמית. לפיכך, רשות החדשנות נטלה על עצמה את המשימה השאפתנית והמאתגרת לבצע קפיצת מדרגה של מערכת החדשנות הישראלית, תוך שימור וחיזוק מעמדה של ישראל כמוקד חדשנות גלובלי. אני מאמין בכל ליבי שזה אפשרי והמדיניות שלנו והתוכניות השונות שאנו מפעילים ומיישמים אכן ישיגו זאת".

===========================================================================

שינוי במדיניות החדשנות של ישראל

רשות החדשנות נבנתה על בסיס פעילות המדען הראשי, שנוסד לפני 45 שנה ותרם תרומה עצומה לפיתוח החדשנות הטכנולוגית וסקטור ההיי-טק הישראלי. הרשות, שהיא רשות סטטוטורית, מעוגנת בחוק שחוקקה הכנסת ב-2015 והיא נועדה להתאים את הכלים שבהם משתמשת המדינה לקידום ההיי-טק נוכח המציאות שהשתנתה משמעותית בשנים האחרונות.

"אנחנו משקיעים כ-1.6 מיליארד שקל ב-2,000 פרויקטים ב-30 מסלולי תמיכה", מספר המנכ"ל, אהרון אהרון. "אחד העקרונות של המדען הראשי שהמשיך איתנו הוא לא להכתיב את השוק אלא להסתכל מה מגיע אלינו ולתמוך בו. התמיכה נעשית בכל שלבי החיים של השוק: החל מהעברת טכנולוגיה ממוסדות אקדמיים, דרך תמיכה בסטארט-אפים – החל מהיזם הבודד ובאמצעות אינקובטורים וחממות, עד לאותו רגע בו המיזם מקבל כסף פרטי משמעותי. לאחר מכן תומכים בחברות בינוניות וקטנות כדי לאפשר להן להתחיל למכור ובחברות גדולות בעיקר במסלול גנרי, בו אנו משתתפים בסיכון של טכנולוגיה פורצת דרך שהחברות לא היו משקיעות בהן אלמלא התמיכה.

"האסטרטגיה של הרשות מבוססת על שלושה רבדים – תשתית, טכנולוגיה וערך כלכלי – תוך הבחנה בין מערכות חדשנות שונות", הוא מוסיף. "יש לציין כי אסטרטגיה זו מהווה שינוי במדיניות החדשנות של ישראל, שעד כה התרכזה בעיקר ברובד השני, קרי, עידוד תהליכי מו"פ ויצירת ערך טכנולוגי".

לדבריו, הרשות פועלת במבנה של זירות חדשנות מוכוונות משימה המפעילות מגוון מסלולי תמיכה. מסלולים אלה מספקים מענה לאתגרים המתעוררים בשלבי חיים שונים של חברות המשקיעות במו"פ. כך, זירת תשתיות טכנולוגיות אמונה על תשתיות מחקר, טכנולוגיות פורצות דרך וגשרים בין אקדמיה ותעשייה; זירת הזנק מסייעת לחברות צעירות וחדשניות בהגעה לאבן דרך מימונית; זירת חברות בצמיחה מעודדת צמיחה של חברות טכנולוגיה באמצעות השקעה במו"פ ויצירת היצע מימון ייעודי; החטיבה הבין-לאומית פועלת לחיזוק ולמימון שיתופי פעולה במו"פ עם חברות זרות; זירת ייצור מתקדם פועלת לעודד השקעה במו"פ בתעשיות הייצור ולסייע להפוך אותן לתעשיות חדשניות ומתקדמות; והזירה החברתית-ציבורית תומכת בהשקעה בטכנולוגיה למטרות חברתיות וציבוריות.

===========================================================================

 

תגובות