הגנה אמריקאית

הגנה אמריקאית

בעקבות חוק ההגנה על סודות מסחריים בארה"ב, תוענק הגנה פדרלית על קניין רוחני שאינו מוגן בפטנט, כמו סודות מסחריים. איך זה ישפיע על יזמים ישראליים הפועלים בארה"ב ונחשפו לגניבת סודות מסחריים בידי גורמים אמריקאים?

מאת: עו"ד גדעון קורן ועו"ד מאיר פוקס
טכנולוגיה והייטק פטנטTM

מימין: עוה"ד מאיר פוקס וגידי קורן (צילומים: יח"צ)

למרות שהייתה זו שנת בחירות בארה"ב, המפלגות הניצות הצליחו בכל זאת להעביר חוק אחד בעל משמעות. היה זה ה-Defend Trade Secrets Act of 2016 ("DTSA"). לחוק זה, שנועד להגן על סודות מסחריים, משמעות והשלכות גם לגבי חברות ישראליות שלהן קשרים כלשהם עם ארה"ב ועל כן מן הראוי שנעמוד על חשיבותו במאמרנו זה. נסקור בקצרה את ההוראות העיקריות של חוק זה ונשווה אותן גם לחוק עוולות מסחריות, אשר חוקק בישראל עוד בשנת 1999 ויתכן ונוכל ללמוד מה-DTSA ולאמץ מספר מהוראותיו גם בישראל.

למרבה הפלא, עד לחקיקת חוק ההגנה על סודות מסחריים לא היה קיים בארה"ב חוק פדראלי המגן על קנין רוחני שאינו מוגן בפטנט. אין זה אומר שלמדינות השונות לא היו חוקים שנועדו להגן על סודות מסחריים ולמעשה 48 מדינות חוקקו חוקים מסוג זה על בסיס ה-Uniform Trade Secrets Act – מודל אשר הוצע למדינות כבר לפני שנים ואומץ על-ידי מדינות רבות, אך כל אחת מהן הכניסה שינויים במודל זה לפי השקפתה ולכן לא נוצרה אחידות כלשהי בין המדינות בנושא. שתי מדינות, ניו-יורק ומסצ'וסטס, נמנעו מלאמץ את המודל והסתמכו רק על המשפט המקובל בנושאים של ההגנה על סודות מסחריים.

השמירה על סודות מסחריים שאינם מוגנים בפטנט (או הגנה דומה אחרת, כמו מדגם וכדומה) מקבלת חשיבות רבה עוד יותר בעקבות פסיקות בעלות משמעויות מרחיקות לכת, אשר נתקבלו בשנים האחרונות בבית המשפט העליון בארה"ב וצמצמו את האפשרות לקבל פטנט על נושאים כגון שיטות מסחר. אחת מהן קבעה שסעיף 101 לחוק הפטנטים בארה"ב מונע רישום של פטנט על תופעות ו/או חומרים הקיימים בטבע. פסיקה אחרונה זו, אשר ספגה ביקורת רבה, מקשה היום עד מאד על חברות העוסקות בעיקר בתחומי הדיאגנוסטיקה והתרופות הממוקדות לחולה מסוים. עורכי פטנטים נאלצים מאז למצוא דרכים יצירתיות וחדשות כדי להתגבר על מגבלות אלה של הפסיקה ולנסות ולקבל פטנטים אשר בעבר לא נתקלו במכשולים שכאלה.

סעדים ופיצויים

עיקרי ה-DTSA הינם: זכות פדרלית להגיש תביעה אזרחית בשל הפרה של סודות מסחריים (במקום הגשה לפי חוקי מדינה ספציפית; מבלי לגרוע מן הזכות להגיש גם על פי חוקי המדינה); הסעדים הפדראליים יכולים להיות צו מניעה, פיצויים, ואפשרות לכֶפל פיצויים על גניבת סודות מסחריים באופן "מזיד וזדוני"; תפיסה של מוצרים/סודות מסחריים שנטען שנגנבו, זאת על בסיס בקשה במעמד צד אחד, עם דיון שמתקיים תוך שבעה ימים (כאשר העומס בבתי המשפט הפדראליים נמוך בהרבה ממקביליהם במדינות); הגנה טובה יותר על השמירה של הסודות המסחריים במהלך קיום הדיונים בבית המשפט באמצעות מתן צווי חסיון וכדומה; התייחסות לנושאים בעולם הדיגיטלי; והוראות מיוחדות המתייחסות ל"הלשנה" על ההפרה של סודות מסחריים (על שני נושאים אלה נרחיב בהמשך); סנקציות פליליות כנגד חברות אשר ימצאו אשמות בריגול תעשייתי או בגניבת סודות מסחריים. צד אשר נפגע מתפיסה שבוצעה שלא כדין יכול לדרוש פיצויים ואף פיצויים מוגדלים.

סעיפים שונים ב-DTSA מתייחסים לתפיסה של אמצעי אחסון דיגיטליים, כאשר בית המשפט מוסמך ליתן הוראה שאמצעי שכזה לא יתחבר לרשת או לרשת האינטרנט ללא ההסכמה של שני הצדדים וכן רשאי, על-פי בקשת צד, להוסיף אמצעי הצפנה לאמצעים שנתפסו, כדי שלא יהיה ניתן לגשת אליהם שוב עד לתום הדיון בבקשה.

החוק מעודד את ההלשנה (Whistleblower)על מקרים של גניבת סודות מסחר וקובע שהוראות הפוטרות עובד מאחריות לגילוי לגורמי משפט של עבירות מסוג זה חייבות להיות כלולות בהסכם העבודה של כל עובד, יועץ, קבלן משנה וכיוצ"ב, אחרת המעסיק/מזמין לא יהיה זכאי לקבל פיצויים מוגדלים ושכר טרחת עו"ד מעובד אשר גילה את הסודות שלא לפי הפטורים הקבועים בחוק. מאז שהחוק התקבל, חברות בארה"ב ממהרות לכלול סעיפים אלה בהסכמי העבודה והיhעוץ שלהן.

נראה שחוק ה-DTSA יחול על כל אזרח ארה"ב ועל כל חברה המאוגדת בארה"ב גם אם הם פועלים מחוץ לארה"ב ועל כן חברה ישראלית (או יזם), הטוענים שגורם אמריקאי גנב סודות מסחריים שלהם, יוכלו מעתה להגיש תביעה לבית המשפט הפדרלי כדי לקבל את הסעדים הקבועים בחוק. בכך ייחודו של החוק החדש וחשיבותו, שכן הוא יוכל להעניק במקרים מסויימים הגנה ל"פטנט" אף אם לא נרשם כפטנט.

גזל סודות מסחריים בישראל

בישראל הבעיה אינה כה קשה, שכן חוק עוולות מסחריות מגדיר רשימה של עוולות מסחריות מוכרות כגון: גניבת עין, תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת, המאפשרות הגנה על קניין רוחני וסודות מסחריים גם בהיעדר פטנט. לצד רשימת העוולות, מגדיר החוק סנקציות על מעוולים, כמו גם פיצויים כספיים סטטוטוריים לנפגעים במספר עוולות מוגדרות. חוק עוולות מסחריות חל גם על פגיעה בקניין רוחני, כגון תוכנות מחשב, יצירות אומנות, מוסיקה ועוד.

בתי המשפט בישראל יישמו את חוק עוולות מסחריות אף כנגד חברות בין-לאומיות זרות, כאשר הפֵרו סודיות של חברות ישראליות. דוגמא לכך ניתן לראות בפס"ד (ת"א) 2117-07 גאמידה מדאקויפ בע"מ נ' Fisher Scientific Company L.L.C (חברה זרה). התובעת הייתה חברה ישראלית אשר הגישה כנגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצויים בגין גזל של סודות מסחריים ושימוש בהם. התובעת התבססה על עוולת גזל סוד מסחרי, בטענה כי הנתבעת שיתפה פעולה עם עובד לשעבר של התובעת. העובד חדר למחשבי התובעת תוך כדי שהוא נוטל חומרים ללא רשותה והעבירם לידי הנתבעת במטרה לסכל הסכמים מסחריים של התובעת שהיתה מתחרה של הנתבעת. בית המשפט קבע, כי מדובר בפרשה חמורה של גזל סודות מסחריים, שבוצעו בידיעתה של הנתבעת על כי החומרים שהיא מקבלת מהעובד לשעבר הגיעו אליו שלא כדין ובכל זאת בחרה לעשות בהם שימוש ואף העבירה אותם לצדדים שלישיים.

מודל ה-Whistleblower שהוכר בארה"ב במטרה להגן על עובדים במקומות עבודה החושפים פרשיות שחיתות וליקויים חמורים, קיים אף הוא בישראל, אם כי הוכר בעיקר בהקשר לחשיפת פגיעה בשירותים ציבוריים ופחות בהקשר המסחרי. עם זאת, בעקבות ע"א 9705/11 ליאורה גלט ברקוביץ נ' ברוך קרא, שהתייחס לחשיפה בידי עיתונאי, ביהמ"ש התייחס למודל ה-whistleblower וציין, כי בצד האינטרס לעודד את "העובד המתריע" בשער בת-רבים מפני מעשי שחיתות, או מעשים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בציבור לעשות כן, יש לשמור על קו הגבול בין תלונה אשר מוגשת בתום לב לבין תלונה שתכליתה קידום אינטרסים אישיים. על רקע פסיקה זו, קשה לראות כרגע כיצד תינתן לעובדים בישראל הגנה בהיקף שנקבע עתה בחקיקה בארה"ב במקרה של גילוי וחשיפה של גניבה של סודות מסחריים.


הכותבים נמנים על משרד עוה"ד גדעון קורן ושות', המתמחה בקניין רוחני, סימני מסחר ופטנטים

תגובות